והעולם כמנהגו נוהג/פרק ב'/טליה המאירי ישי (מחברת ספר השירים "מלב אל לב)

פרק ב'- רונית

רונית הייתה סטודנטית לספרות באוניברסיטת חיפה. היא גרה עם החבר שלה אלעד בדירה שכורה. שניהם השתדלו לפרנס עצמם בכוחות משותפים. הוריהם לא יכלו לסייע בידיהם, מה שלא אפשר לרונית ולחברה אלעד להתראות הרבה ולצאת לבלות.  

לרונית ואלעד יש גור כלב, שמו "סהר" והוא גר איתם וישן במיטתם. אמש רונית שכחה, שהגור אוהב לנגוס בכל דבר והשאירה בטיפשותה את משקפיה על הכורסה בסלון ו"סהר" קפץ עליהם ושרט אותם. בבוקר כשהיא התעוררה היא הבינה את גודל הנזק. זו לא הייתה בדיוק ההוצאה שהיא חשבה עליה כעת. רונית שאלה עצמה איך תספר לאלעד, שעליה להוציא סכום כסף, שאינו כלול בתקציבם.

רונית החליטה להחליף את העדשות ולא את המסגרת. הוא חשבה שתוכל לשלם בתשלומים וכך אלעד לא ידע ולא ישים לב.

רונית נכנסה לחנות המשקפיים ולא חשבה לרגע כי תטריד מישהו ותגרום לו לעזוב את החנות בגללה. היא הביטה באישה היוצאת מהחנות ורחמיה נכמרו עליה. רונית הבטיחה שאם הן תפגשנה שוב, היא תפצה אותה על עוגמת הנפש שגרמה לה.

רונית העבירה לבעל החנות את משקפיה ובקשה ממנו עדשות חדשות עם אותם מספרים. רונית בקשה מבעל החנות להזדרז בהכנת העדשות למשקפיה כי היא התקשתה לראות בלעדיהם. עוד בקשה רונית שייתן לה עדשות זולות ובתשלומים כי היא אינה יכולה לאפשר לעצמה לשלם  על עדשות יקרות.