יצירות אחרונות
ספר חדש בהוצאת דרך המילים (0 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -02/05/2024 16:51
והיום כורע ברך (1 תגובות)
אסנת אלון /שירים -02/05/2024 11:18
שְׁדֵּרוֹת הַשִּׂמְחָה (4 תגובות)
אביה /שירים -02/05/2024 09:43
פעם היו חלומות.. (6 תגובות)
אילה בכור /שירים -02/05/2024 09:43
עַל נַהֲרוֹת הַלֵּב (12 תגובות)
שמואל כהן /שירים -02/05/2024 04:21
כבר דבר לא יהיה בסדר (7 תגובות)
גליה אזולאי /שירים -01/05/2024 23:33
אל תכתב לה שיר אהבה (4 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -01/05/2024 21:52
העטיפה וצניעותה (5 תגובות)
צביקה רז /שירים -01/05/2024 21:44
סחרור- מתוך דיו ודופמין (2 תגובות)
תומר קליין /שירים -01/05/2024 21:05
ריח הכמיהה (7 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -01/05/2024 18:15
סיפורים
והעולם כמנהגו נוהג/פרק ב'/טליה המאירי ישי (מחברת ספר השירים "מלב אל לב)פרק ב'- רונית רונית הייתה סטודנטית לספרות באוניברסיטת חיפה. היא גרה עם החבר שלה אלעד בדירה שכורה. שניהם השתדלו לפרנס עצמם בכוחות משותפים. הוריהם לא יכלו לסייע בידיהם, מה שלא אפשר לרונית ולחברה אלעד להתראות הרבה ולצאת לבלות. לרונית ואלעד יש גור כלב, שמו "סהר" והוא גר איתם וישן במיטתם. אמש רונית שכחה, שהגור אוהב לנגוס בכל דבר והשאירה בטיפשותה את משקפיה על הכורסה בסלון ו"סהר" קפץ עליהם ושרט אותם. בבוקר כשהיא התעוררה היא הבינה את גודל הנזק. זו לא הייתה בדיוק ההוצאה שהיא חשבה עליה כעת. רונית שאלה עצמה איך תספר לאלעד, שעליה להוציא סכום כסף, שאינו כלול בתקציבם. רונית החליטה להחליף את העדשות ולא את המסגרת. הוא חשבה שתוכל לשלם בתשלומים וכך אלעד לא ידע ולא ישים לב. רונית נכנסה לחנות המשקפיים ולא חשבה לרגע כי תטריד מישהו ותגרום לו לעזוב את החנות בגללה. היא הביטה באישה היוצאת מהחנות ורחמיה נכמרו עליה. רונית הבטיחה שאם הן תפגשנה שוב, היא תפצה אותה על עוגמת הנפש שגרמה לה. רונית העבירה לבעל החנות את משקפיה ובקשה ממנו עדשות חדשות עם אותם מספרים. רונית בקשה מבעל החנות להזדרז בהכנת העדשות למשקפיה כי היא התקשתה לראות בלעדיהם. עוד בקשה רונית שייתן לה עדשות זולות ובתשלומים כי היא אינה יכולה לאפשר לעצמה לשלם על עדשות יקרות. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |