הפלאפון צלצל בסביבות חצות. "לך תזדיין", מלמלתי מתוך נמנום נעים ,אבל האינסטינקט אמר לי: "תענה,אתה לא יכול לרשות לעצמך בתור עיתונאי לא לענות ,במיוחד שהעיתון שלך עומד לפני איומי סגירה. מי יודע אם לא אתה הבא בתור לפיטורין".
בלית ברירה עניתי .הקול של העורך שלי נשמע במלא העוצמה וההתרגשות. "מיקי, זה רובן."
"כן ,רובן ,אני מכיר את הקול שלך.משהו מאוד חשוב, נכון?" שאלתי בטון עצבני מעורב באירוניה ."תתפלא לשמוע אבל כן, משהוא באמת חשוב. קיבלתי סקופ בלעדי מידיד שחייב לי טובה ."
"מה אתה אומר?" אני מתחיל להתעורר.
הוא סיפר לי שהמכון לגילוי חיות חדשות מצא חיה חדשה לגמרה תוצרת כחול לבן. עקב המחקר ,ישראל עומדת לפני פריצת דרך חשובה.
"מה?מה?" אני שואל וצובט את עצמי כדי להרגיש בוודאות אם אני באמת ער או אולי ישן וחולם.
"שמעת טוב מיקי,זה המידע". הוא רוצה להמשיך אבל אני קוטע אותו בחוסר סבלנות ,"אני לא מומחה לשום סוג של מכוני מחקר אבל על דבר כזה בחיים לא שמעתי, גילוי חיות חדשות? אולי כדאי שנלך לישון ומחר נדבר בראש צלול".
"מיקי אני צלול לגמרי,המקור אמין, סמוך עלי,זה יכול להביא לנו את הנס. זמנית נהיה מוגנים מפני סגירת המערכת.עכשיו קח עט ונייר ותירשום:מחר בשעה עשר בבוקר ברחוב נשר 82 בבית "מחקר לגילוי חיות חדשות" מתחיל הקונגרס שאתה תסקר אותו מטעם העיתון שלנו. ומה שהכי חשוב, ופה נמצא הסקופ ואף עיתון אחר לא יודע עליו סמוך עלי ,פרופסור דוקטור עמיחי ארצי עומד להודיע על גילוי חדש שעשוי להביא פריצת דרך לישראל בתחום חדש לגמרי."
המשכתי לצבוט את עצמי, אבל גיליתי שאני ער והבנתי שאין טעם להתווכח עם העורך שלי.הוא כנראה השתגע.רשמתי את הכתובת ואת השעה ,מה אכפת לי,עד שהמשכורת נכנסת לחשבון בנק שלי אני עושה מה שאומרים לי.
לא עברה שנייה ורובן הבן- זונה קלט את מחשבותיי דרך גלי האלחוט, לפני שסגר את הפלאפון שמעתי אותו אומר "מיקי סמוך עלי נס יגיע לפתח דלתנו."
הנחתי את הפתק עם הכתובת על יד המיטה ונרדמתי.
השעון צלצל בשמונה, כיביתי אותו והמשכתי לישון ,עד שפתאום נזכרתי בשליחות ההזויה שלי .
הסתכלתי על השעון הוא הראה תשעה וחצי.כמו טיל קפצתי מהמיטה,לבשתי מכנסיים,חולצה לבנה מתאימה לאירוע,חטפתי ברגע האחרון את תג עיתונאי שלי מהשולחן בפינת האוכל, הזמנתי מונית וירדתי בריצה את המדרגות,התפללתי שלא יהיו פקקים בדרך, אחרת נס אם אני יגיע בזמן.
הנהג כמובן לא שמע על רחוב נשר.
"סמוך עלי",הוא אמר "הג'י פי אס מוצא כול חור."
הקול המעצבן חדריך אותו "סע ישר, עוד שלוש מאות מטר תיפנה ימינה ,עוד מאה מטר ימינה ועם המשפט המעצבן "חישוב מסלול מחדש" הגענו לרחוב נשר 82,שם עמד בניין ישן של שתי קומות.על הכניסה התנוסס פוסטר לבן עם כתוביות בצבעה אדום עז "הקונגרס הראשון לגילויו וחקר חיות חדשות".
סימן טוב ,אמרתי לעצמי,רובן לא השתגע לגמרי יש דבר כזה .אם הוא יביא את הנס לעיתון לא ממש סמכתי על זה.
סדרתי את החולצה שלי ותליתי את התג על צווארי "מיקי גרינשטיין -עיתון "התחלות חדשות".
נכנסתי דרך דלת עץ מתפוררת.
האולם לא היה מרשים במיוחד.כיסאות פלסטיק לבנות מסודרים בשורות,
במה מאולתרת .מאחריה ,על הקיר היה תלוי, התאום של הפוסטר מהכניסה .
בהתחלה היו רק מעט אנשים,הם דיברו בניהם כנראה אנשי "ברנז'ה".
לאט לאט התחילו להגיע עוד ועוד. כולם נראו מדענים לפי לבושם.הבגדים שלהם לא היו תפורים לפי האופנה האחרונה.נוסף לכך כמעט כולם היו עם משקפיים ונראו קצת מעופפים ,התרשמות זו הייתה לגמרי שלי.
לא ראיתי אף עיתונאי. האם זה סימן טוב? לא היה ברור לי.
בשעה עשר המשתתפים המרוגשים הפסיקו לדבר ומאחו כפיים .דלת נפתחה וימינו האולם ,ליד הבמה המאולתרת ,נכנס איש נמוך עם שפם לבן וראשו קרח,התקרב למיקרופון. באולם שרר שקט מוחלט.התרגשות רבה הייתה באוויר .
"בוקר טוב גבירותיי ורבותיי", פתח את נאומו בקול חזק ,קצת צרוד .
"היום ב30 לדצמבר 2010 אני, המדען הראשי גרשון פריד, מתכבד לפתוח את הקונגרס הראשון של חקר לגילוי חיות חדשות.יש לנו כמה וכמה מדענים מכובדים ,שיספרו לכם על גילוים חדשים משנות עבודתם.
המדען הראשי גרשון פריד בכבודו ובעצמו התחיל לסדר כסאות מיושנות מעץ ,שוב דלת נפתחה ושורה של גברים מתחילים לעלות לבמה המאולתרת .
בחור צעיר רזה מציג את עצמו ומתחיל את הנאום.
אני מאוד משתדל להבין ולרשום את דבריו,כותב את המילים אבל המשפטים שלו לא מתחברים,אני מתאמץ וכלום.אני מתחיל להיכנס לחץ, ונזכר בטייפ המנהלים שלי, הוא יציל אותי.בבית אשמע את ההקלטות שוב ושוב עד שאכתוב את המאמר.
אחרי כמה בשורות מדעיים קם גבר גבוה מהממוצע,לבוש בז'קט מקורדרוי בז' דהוי עם עניבה בורדו, פסים סגולים וחולצה כחולה. הוא היחיד שאין לו משקפיים .
"שמי עמיחי ארצי, דוקטור פרופסור בחקר חיות חדשות."
אני קם במהירות מהכסא שלי כדי לראות אותו היטב.מתכונן שוב עם הפנקס, אולי הפעם אצליח להבין יותר.
"יש לי הודעה חשובה למסור לכם.אחרי שנים מאומצות וקדחתניות של עבודה,סוף סוף זה ודאי :אני והעמיתים שלי גילינו חיה לגמרי חדשה,שלא ידענו על קיומה.כול כולה כחול לבן.חיה הזאת לא נמצאת בשום ארץ אחרת,התפתחה אצלנו,יש לה אופי מיוחד במינו וזה יתרונה הגדול.היא יכולה להביא פריצת דרך עבור ישראל בתחום היצוא.אני אפרט את תכונותיה ,מקור התפתחותה,גודלה,צורתה ומקור המזון שלה.
לפי המחקרים שלנו היא התחילה להתפתח בכיסים של אנשים חשובים כמו ראשי ממשלה שרי אוצר,בטחון . בהמשך עברה לכיסים של מנכ''לים וכך חלה מתפשטת כמעט בכיס של כול אדם בארץ.צורתה עגולה, קוטר שני מילימטר,פיזית היא כמעט לא מורגשת .יש לה פרווה לבנה עם נקודה כחולה קטנה ,והיא החברה הכי טובה של כל יהודי בארץ.היא ניזונה מצרות ואסונות מכול הסוגים.השם שנתנו לה הוא "סמוכנס".
לצערנו ,לפעמים היא לא מספיקה להגיע בזמן לחסל את המזון שלה ,למרות שכולם אומרים בקול רם רק סמוכנס יעזור.על ליקוי זה בגילוי שלנו אנחנו ממשיכים לעבוד ועל התוצאות נודיע בעתיד הקרוב.
גילוי נוסף הוא ,שהצלחנו לבודד את הגן היהודי שלה ,ובמשך שנים פיתחנו לה גן של גוי ,כי את הסמוכנס המקורי רצוי שיישאר אצלנו.
הסמוכנס החדש מוכן ליצוא.אני יכול לבשר לכם שיש ביקוש גדול בחו"ל, בעיקר בעולם השלישי ובארצות של הגוש הקומוניסטי לשעבר."
אני רושם הכול ,כמו משוגע .צדק גרשון .זה סקופ, סקופ!!!אני שלא סמכתי אליו, מאמין עכשיו שסיקור עיתונאי שלנו יביא את הנס ו"התחלות חדשות" יצליח לשרוד בזכות "סמוכנס"
אני מסתכל סביבי ועדין לא רואה שום כתב עת אחר.אוסף במהירות את הטייפ מנהלים שלי ,שם בכיס את הפנקס ומתחיל לרוץ לכיוון היציאה,עוצר מונית, מתיישב במושב האחורי,מוסר את כתובת המערכת ומנסה להוציא שוב מכיסי את הפנקס כדי להשלים את הפרטים האחרונים על גילוי החדש שבאצבע הקטנה שלי אני מרגיש ליטוף קל של פרווה עדינה.
סוף
