פסטה

פסטה היא תמצית לב התסכול

הזעם רותח כמו רוטב עגבניות

ואם יש בה חריפות, הרי שזה תמצית לב המאפליה של הכעס

והתסכול הנמשכים כאטריות מקרוני ארוכות ואם

הן קצרות וחלולות כמו פאנה, הרי שזה מורה על הנבוב מבפנים המוציא את כל

כולו החוצה אל הסיר וממנו אל הפה הרותח

המשתוקק

ואם הפסטה קשה ולא רכה, הסיבה היא שמי שהכין אותה

הוא קשה או אפילו רך אבל אינו מראה

זאת לרבים

אם היא רכה- אז אולי ההיפך.

ואולי

אולי יש כאן "קשה לכעוס ורך לרצות"

שינעם לאדם האוכל ושלא יחטוף הערות משכניו על דרך השאיבה של הצינור

הדקיק או העבות הקרוי פסטה

שלא יהיה שרוי במן אל דנטה של הגיהנום והלבנת הפנים

או הלבנת הפאנה.

התובנה עדיין נמשכת כמו נחש עקלתון של מקרוני

המקיז ארס בצורת

רוטב אדום

או לבן.