ישבו ילדים

ב"ה

יי

ישבו הילדים  במעגל \ מולם ישבה מורתם  \  הם תרגלו שם על כר הדשא \  

שעור  ונתיבים \ היו שקראו לשעור אינטלגנציה רגשית \

מורתם ציינה שכן \ ובעיקר לנתב נכונה \ את שבילי החיים

בעיקר כשפסקו מדיבורם

האויר והאוירה האירו פניהם \ ובין צחוק לחיוך ביישני וטפיחת כתף \

וכמובן שהחבורה נרתמה  למשימה בכייף \  אם כי נבוכו בתחילה.

סיפר רונן ילד  דיי מוצלח לכל הדעות \  כי הוריו עובדים שעות רבות \

"ואם החבר'ה אותי אוספים \  אני אותם והם אותי כלל איננו רואים \

שלא תחשבו"  הוסיף ואמר \ "אימי תמיד מכינה אוכל לצהרים \

חמם והגש \ במגשיות למיקרו \ לי כלום לא ממש חסר \

אלא שלפעמים כך אני חושב \ מגיע גם לי כמו כולם \ זוג הורים".

"אני מרגיש חנוק \ לפעמים פשוט המום  \ זה לא שיש לי כנגד \ אבל..

הם  לא נמצאים בשבילי שם \ מה כל השיפוטיות הזו" \

האבל היה ונותר  תלוי באויר \ ורשות הדיבור ניתנה לסמדר.

מה עכשיו קרה?  \ הם לא ממש בודקים \ העיקר שאני נמצאת \

כדי שאותה אוכל לשרת".

היא ספרה שהוריה רבים \  היא שומעת שם את אותם המילים \

אם השרב מציק \ המונית לא הגיעה \ הדוור הביא מכתב למילואים \

כך העלו הילדים מיני בעיות \ המורה הנהנה \ זאת הרי  ידעה מכבר \

 והיא הציעה להם תחילה משהו  פשוט \ שיתחילו לעזור לעצמם \

"כתבו את מה שאתם מרגישים \ כתבו גם להוריכם \ מה שלי סיפרתם  \

3.7.08