בשערי ההיכל

שערי ההיכל נפתחים לאיטם

בחריקה צורמנית הנישאת לחלל

או שמא זהו בכי חרישי הנישא אל-על

של כאב ישן השייך לעבר

מלאכים מלטפים ניצבים בשער

מובילים אל הדרך הטובה

והיא עולה מעלה ועולה

והיא כה רכה וטהורה

עמודי וורדים ניצבים משני צידיה

שני טורים ארוכים לבנים

קורעים את הים ,מחכים,מצפים

מבשמים בטוהרם את האוויר

ושובל ארוך של משי

אדום ולוהט ועוטף

חופן בחובו עמוק

את-טוהר האמת

יונים צחורות חגות מעל

הד קולן אינו נשמע

משק כנפיהם עוטף ברכות

עננים שקופים של תמימות

שערי ההיכל פעורים לרווחה

עומדים זקופים במלוא הדרם

חותכים את השמיים משני צידם