שירים

אפיקו של נהר הצדק

צדק צדק תרדוף, כמה בן אדם צריך לרוץ,
את ראשו של מי לערוף,כדי לא לקבל תירוץ.
ההיכל מלא בפלגים,שזורמים בקו מתפתל,
הנה בסוף נפגשים,אל אפיקו של נהר מבלבל.
 
כולנו מחפשים את הצדק,מתענים במשפט ארוך,
מערכת שלימה עם סדק,שהולך ונמשך כמו שרוך.
אט אט מתפורר,אתו מפרק חברה עיפה למכביר,
חבר מכיר חבר,הצדק נשאר יתום,מטפס על קיר.
 
מאזניים מונחות לפתחו,משקולות איפה ואיפה,
כולם באים לבקרו,יוצאים הם משם במבוכה.
לא לנהר הזה ציפינו,לא למימיו החולפים בפיקפוק,
משליכים את תיקנו, לשוט בו במשך עשרות בשנים.
 
אוי צדק צדק שלי, הפכתה לכללים של גללים,
מי יחוש את אשר בליבי ,על העוולות הרבים.
האומץ לשפוט צדק ,חלף לו בעולם הזה מכבר,
תראו מה כתוב בפתק, בא נגיע לעיסקה מחר.
 
הנהר מתפתל, בדרכו הארוכה אל הים,
אותנו יבלבל, זאת היא דרכו של עולם.
לא בקשתי להטות נהר,גם לא לשנות תואי,
הצדק חייב לנצח מחר, גם היום זה יהייה כדאי.
 

תגובות