סיפורים

אורגניות אפוקליפטית א-סינכרונית

להב הסכין חודרת באיבחה גועלית המשפריצה דם -- קרבות המגיפה והחולי.

נפש האדם מטומאת בטינופת על-חושית, בקודרנות חורבנית של נגעי האימה הגופנית, הפולשנית מפאת המקאבריות. גזע עץ שדוף התכופף מעל נהר של דם ואיברי גוף שצפו בתוכו, מכים על חטא ההיבריס של נפשות פצועות וחולות בקרבי הקיבה התוך-גולמית של האורגניות התיכונית אפופת התועבה והגרוטסקיות.

 

עלינו להיבלע בקיבתה של מפלצת הדמים, להיאכל בעודנו בחיים בין שברי הגרוטסקיות האכזרית של תופת השכחה והנשייה. קורבן התועבה יעלה על מזבח הקרביים של נפשנו הבוכייה בדמי המתים.

 

כן, לא תהיה זו תפלצת של העולם הזה, כי בעולמנו זה המתים יעלו על גדות הסאה ובגאות על-אנושית ישצפו את תהומות הקרביים של היקום, הבטן הרכה והמתפוררת של התוכחה, וישמידו כל זכר אנושי מפאת התרבות האליטיסטית המטה לנפול. גלי רטט גועליים יזרמו בנוזלי השיפכון ההפרשתיים של קיב התולעים הא-סינכרוניים המתעתדים להופיע על גבי הרעש הלבן שעל מרקענו המתוזמן בנבכי התודעה.

 

פריקת העולם המטאפורי של מלאכי האבדון, פרשי האפוקליפסה המפרקים כל ישות מטאפיזית תיכונה המנסה להתדפק על חלונות הביזיון הקיומיים של הדעת.

חורי תולעת מן השאול הקיומי של מגיפת העוני והשחור יפרצו בין רסיסי הבדולח המגמתיים הנשפכים בין החולי והתום לכדי עיסת קומותוזה אחת של שברי פורקן וזוהמה.

 

תופת הדמים לא תראה שקט בימינו כהלכתם, עד אשר לא יתחוור ההיסוס הפיזיקלי ברוח התקופה, לא יוותרו עוד רעמי האש וברקי הקרח המסתמנים להגיע בחלקמקיות הרעועה של המוות.

תגובות