חומי
"חדשות סונומה" 1960\01\23
הנעדרים
"סוף סוף נמצאו ששת הילדים הנעדרים.
אנו צריכים להודות לחברי חוליית החילוץ הנפלאה של עירנו הקטנה, שעשו את שלשת הימים האחרונים בחיפוש אחרי ששת הנערים והנערות הנעדרים. להזכירכם ששת החברה הצעירים יצאו מבית סיפרם, "גולייט" במשימת חיפוש אחרי צמחים מסוימים לשיעור הביולוגיה. מאז יום שלישי לא הגיעו ידיעות על גורלם. השריף הנמרץ של העיר אירגן קבוצת חיפוש. למרות שכבר התייאשו מלמצוא את הנעדרים, הם התגלו לפי דבריו של השריף הנמרץ, בתוך מערה: "היינו עייפים מאוד, הערב ירד אך האור הקלוש והכלבים הובילו אותנו למערה. כשהתקרבנו למערה, הכלבים החלו לנבוח בפחד. בהתחלה חשבנו שזוהי מערה שיש בה דוב. אך לא מצאנו עקבות של דוב. קשרנו את הכלבים שלא היו מוכנים להיכנס למערה ונכנסנו בעצמנו. לאור מדורה שהייתה בפנים, מצאנו את הנערים והנערות שלמים ובריאים. הם לא נראו מורעבים, או סובלים מקור, למרות שהיו לבושים בבגדים קלים בלבד. נכון לעכשיו הם אינם מספרים דבר על שעבר עליהם.
"חדשות סונומה" 1960\01\24
הנעדרים
"דיווח שהגיעה רק הבוקר אלינו מבית החולים. רופא שבדק את הנערים מוסר כי, הנערים והנערות שלמים ובריאים. אינם סובלים מתת תזונה או מכוויות קור. הם אינם עונים על השאלה מה קרה להם במשך שלשת הימים האחרונים. הממצא הרפואי היחיד שיוצא דופן הוא. עיניים מזוגגות קמעה של כל השישה. לא נמצאו בדמם סימנים לסמים או אלכוהול."
"חדשות סונומה" 1960\01\25
הנעדרים
"ראש העיר שלנו מוסר כי הוא מחזק ומודה לצוות החיפוש ולהורי הנערים והנערות ושמח כי הם נמצאו בריאים ושלמים. ראש העיר מסר בשיחה עם כתבנו כי בית הספר לא יוציא יותר תלמידים לחיפוש צמחים ללא מורה מלווה."
מערה ומה שבתוכה.
כולם קוראים לי חומי כי אני יפוק. זה קצת מצחיק" לא? אני גפ במעכה, במקומות שאף אחד לא מגיע אליהם. אני ובני משפחתי. כולנו יפוקים. לאף אחד אחפ לא קוראים חומי, אבל גם לא יפוקי, או יפוקה או בשמות עם צבעים. משפחתי לא כל כך מבחינה בצבעים. חומי כי אני היחיד שמעזז לצאת אל השמש השופפת שבחוץ. העיניים שלנו מבחינות בכל מה שקופה במעכה. אני לא יודע להסביפ איך. אבל אנחנו לא עטפפים שזופקים קולות. אנחנו כן יכולים לשמוע את העטפפים כי האוזניים האפוכות שלנו והמחודדות פגישות לפעשים עדינים.
אפשפ לומפ שאנחנו ננסים, קטנים מאוד ופזים. כל כך פזים ודקים וזאת כדי להשתחל לכל סדק במעכות שאנו מסתובבים בהן. יש לי פחות אצבע מיד אחת של אחים ופחות אצבע מכל הידיים שלי של אחיות. וגם אבא ואמא. יש לי דודים במעכות אחפות. אנחנו מחפשים מעכות שאנשיששישם לא מבקפים בהן כי הם פעים מאוד. אנחנו מפחדים. אמא ואבא כל יום הולכים לחפש פטפיות פקב על שופשים שחודפים לאדמה, וגם טחב. וזה המזון שלנו. אני כמובן הכי שובב והכי אמיץ במשפחה שלי. וכולם יודעים שפק לי יש את האומץ לצאת לשמש. אבל אני לא יוצא הפבה כי אחפ כך העיניים שלי שופפות ואני לא יכול לפאות לפחות שני מחזורים. לפני יד פחות אצבע מחזופים, יצאתי לשמש, ופאיתי אנשיששישם. גדולים ומפחידים. הם הלכו ליד המעכה. ספפתי אותם כמו מספפ האצבעות שיש לי ביד אחת. המון מהם. כמעט והייתי מת מתחת לאבן אם השמש לא הייתה שופפת לי את העיניים. מפוב פיחוד הלכתי אחפי הם ושמעתי את מה שהם אומפים אישישש לאחפ. ואוו השפה שלהם מלבלבבבלת. אני חומי הבנתי בגלל שאני חחמכם שהם מפחדים כי השמש עומדת למפול אחפי היעפ . אז כשמשהייי שלהם התחילה לבכות, שפקתי שפיקה עדינה שלא תפחיד אותם ואמפתי מאחופי האבן שהם לא לפחוד מאני. ואז יצאתי.
הם לפאות אותי וליפחוד. אמפתי להם שאני קטן קטןןן ולא עושה פחד אחפים אז שיבואאו אחפיי. הם לבוא למעכה ואני לתת להם אוכל. הם נשאפים במעכה בשקט חצי יד עד שבאו ולקחו את אותם. כשאבא שמע את החיות הגדולות שבחוץ שעושות האו, האו. פם , אח שלי הפביץ עם מקל לאף של האו והאו לא לבוא יותפ. אבא לקח טחב מיוחד ואני הבאתי לאנשיששישם לאכול, אבא אמפ לי לשים בפנוך האוכל את האבקה של הטחב שהם לא לזכופ מה היה להם.
אחפי שהם הלכו בכיתי עם הפבה מים מהפוש שלי. אמא צחקה עלילי שאני כמו יוצא עכשיו מהבטן. אני להתגעגגע להם. הם סיפפו לי סיפופים יפים. על חיות גדולות שהם קופאים להם סוסים ואפילו יותפ גדולת שהם הם פילים. הם אמפו לי שהאוזניים שלי הם כמו של חמופים. או מילה אחפת דומה לזה.
חבל שהלכו. אני לישפוך הפבה מים מהפוש. כמעט המעכה מלא במים עכשיו.
