חזרה ליצירות
סיפורים

פרק 6: מאבק עם איתני הטבע ! מי ינצח ?

אוריאל | (19/07/2008 20:07) | 150 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
-"מה אתה מעדיף?" הוא שואל אותי. "אגם מלא מים או דמעות תנין בעיניך ?" לומר את האמת, אינני מבין  מה המלאך שואל אותי. אבל הוא חוזר על שאלתו:
- "מה אתה מעדיף אגם כינרת מלא מים או דמעות אין סוף של צער בעיניך?" מה הוא רוצה ממני ? שיניח לי לאהוב את מיכל כבר...
מיכל רוצה אהבה מלאה. חדירה והכול. המלאך מתנגד ומכה בליבי בעוצמות מזעזעות שלא היכרתי עד כה. 
האם החל הקרב שלי עם המלאך שאין לי כל סיכוי לנצח בו? הלב שלי מפרפר כמו בהתקף לב. נורא. המכות מקפיצות אותי ממקומי. אפשר לחוש בהן כמו רטיטות אכזריות המקפיצות את השרירים ליד הלב ובתוכו. האם עלי ללכת אל בית החולים עכשיו? כן. בוודאי. אחרת אמות משבץ. אולי להמתין עד הבוקר בזרועותיה? מפחיד.
 
המלאך מצווה עלי לחזור אל המלון בהרדוף, ולא להישאר במקום הזה אפילו רגע אחד נוסף. אני מבקש ממנו הסבר מדוייק. המלאך לא נותן לי הסבר,
-"זו פקודה", הוא אומר
-"ועליך לבצעה מייד". הוא מצווה עלי. אני קם, לוקח את מעילי נכנס למכוניתי, בצער ובכאב לב נוראי, על אובדן הקשר.
אין ספק, מיכל תיפגע. נטישה באמצע קרב. נסיגה. אולי היא לא תרצה אותי יותר. אולי בזה נגמר סיפור התאהבותי, אחרי שנים רבות של אפס התעלסויות.
נוסע. קר כאן בחורף. אמצע נובמבר. לפתע סערה מתרחשת. עננים כבדים. רוח חזקה ומתעצמת. השמים זועמים בעוצמות שלא ידעתי קודם.
-"האם המלאך מסוגל להפעיל את כוחות הרוח נגדי? את כוחות השמים נגדי?"
רעמים וברקים בוקעים מכל עבר. כמו במלחמה. כבר לא רואים כוכבים, רק אש. אש זועמת. גשם בכמויות אדירות מתחיל לפגוע במכונית. מה זה, ברד? הלובן הזה שלא ראיתי כבר שנים. גשם זלעפות אכזרי בכמויות נדירות יורד על הצפון. הוא מנסה לעצור את המכונית. רוח סערה נוראית. הוא "מפריע" לי להמשיך בנסיעתי. אני לא רואה את הדרך. ערפל. אני עוצר את הרכב. הגשם מתחזק, רעמים וברקים פוגעים במכוניתי. אני מכבה את הרדיו. אולי להכניס את האנטנה. פגיעה באנטנה עלולה לחשמל את המכונית כולה.
באירופה ברק  שפוגע באנטנה  הורג. בישראל גם. כעבור יום נודע שמישהו נפגע ממכת ברק ליד הכינרת. האם עד כדי כך אני בסכנת חיים... ערפל כבד בדרכי. גשם בכמויות רבות, הוא עקשן, לא מוותר. עיקבי. עומד על שלו. תפקידו של מלאך. 

אולי סוף-סוף הכינרת תתמלא מים... רק זה יכול להרגיע אותי, אגם הכינרת.

תגובות

חזרה ליצירות