הדרשה
זו הייתה ישיבת צוות שגרתית ,למרות המצגת הצבעונית וההסברים הקולחים של יוחאי רכז משאבי האנוש החדש, המלמולים גברו כמעט על קולו של יוחאי, עיקר דבריו נסבו על "שארגון המפעל – בפתח האלף השלישי" , מילים כמו "ארגונומיה" "חברה לומדת" "מולטי פונקציונאליות העובד" ועוד התעופפו באוויר, מבית היוצר של האוניברסיטה בה סיים יוחאי תואר שני במנהל אזרחי. משם נחת הישר לתפקיד מנהל משאבי אנוש במפעלנו הצנוע ליצור מנעולים ובריחים מסוגים שונים, במשך השנתיים האחרונות הצליח יוחאי להרשים את כולם בסדנאות אותן ארגן, הקמת מחלקות , וועדות שונות ימי עיון ולמידה להעשרה והרחבת אופקים, אין ספק שהטביע את חותמו במפעל. מה עוד שהצליח לבנות חדר צוות ובו מכונת קפה מתקן מיצים ומים קרים, בו על פי התקן החדש עובד יצור (וגם מי שלא ביצור) רשאי לנוח על כוס קפה 15 דקות כל שעתיים, הישג גדול למען העובדים, שעד להקמת חדר הצוות שתו קפה עם ביסקוויטים ליד המכונות או מחוץ למפעל עם עישון סיגריה.
עיקרו של ה"שארגון" על פי יוחאי התבסס על ניידות עובדים בתוך המפעל כך שכל עובד יכיר ויעבוד על מירב המכונות במפעל וכך תיווצר גמישות בהשמת העובדים ויכולת היצור, לשם כך כל עובד יצור, יחנוך עובד ממכונה אחרת במשך חצי שבוע ובחצי השני יתחלפו, כך תוך כחצי שנה ישלוט כל אחד מהעובדים בכל המכונות ואז ניתן יהיה ליעל את המפעל ולהגדיל את היצור ב – 40% לפי ניתוח הנתונים שבוצע ע"י יוחאי ומנהל היצור אביעד.
כשסיים יוחאי את הצגת תוכניתו שאל אביעד מנהל היצור שניהל ישיבה זו "האם יש שאלות או הערות?".
הרים מנשה את ידו ובקש את רשות הדיבור.
יותר מאחד או שנים הרימו גבה כשראו את מנשה מבקש את רשות הדבור, מנשה עובד מסור שלאחרונה "קיבל" את הכרסמת האוטומטית החדשה, אחרי הרבה שנים בהן הפעיל את הכרסמת הידנית הישנה ליצור הזמנות קטנות, תמיד שקוע בעבודתו במסירות ובשקט נפשי, דיקן בעבודה, שתקן מטבעו, חביב על כולם, אך מעטים ממש הכירו אותו, הלצים שבייננו קראו לו "הרב" וזאת מפני שבערבי שישי בקבלת שבת הקיבוצית היה מקדש על היין וכן ביום כיפור הופך את המועדון לחבר לבית כנסת ומוביל את התפילות , בכל נושא ה"דת" הוא נחשב מומחה. מעבר לזאת רק ידענו על חיבתו הרבה למוסיקה קלאסית ובעיקר נגינה על חליל צד.
מנשה קם ונעמד בחזית ליד יוחאי ואביעד, הוציא מכיסו "disc on key " ביקש מיוסי להכניסו למחשב ולהריץ את המצגת, כל המלמולים נשתתקו ודריכות עם חצי חיוך הייתה נסוכה על מירב הפרצופים , בספקנות חיכינו לשמוע "מה יש לרב מנשה לומר".
בשקופית הראשונה נראה עובד מול מכונה שלרגליו זוג מגלשיים- מיד התמלא החדר לחשושים וצחקוקים, מנשה הרים את עיניו וידו הימנית ובקול בוטח אך שלו בקש מכולם להשתתק,
אחר פתח ואמר ”כפי שכולכם הבנתם בודאי זהו עובד על גלגליות - כדי להגביר את הניידות שלו" אך כפי שכל בר דעת יודע יהיה לו קשה ביותר לתפעל את המכונה.
בשקופית השניה נראה עובד שכל אחת מידיו קשורה למפעיל המכוון אותו מרחוק - כאן העסק כבר יותר מורכב, הסביר מנשה, זהו דוגמא לנוהלי ההפעלה שנכתבו ע"י צוות משאבי אנוש מבלי לערב את העובדים.
בשקופית השלישית נראה עובד העומד מול מכונה ועל כל אחת מכתפיו יושב קוף, זה בא לסמל את המולטי פונקציונאליות של העובד כלומר במקום להתרכז בדבר אחד, עליו, בנוסף לעבודתו גם לדאוג לקופים ואולי גם להאכיל אותם כדי שלא ימותו חס וחלילה, ובלשון פשוטה במקום להכיר ולקדם את עבודתו הספציפית עליו ללמוד ולתרגל כל הזמן מיומנויות נוספות שלא בהכרח תורמות לו או לארגון דבר אלא רק מקשות על עבודתו – ביאר מנשה.
" יש לי עוד מגוון שלם של שקופיות הדגמה, אך אני רוצה להתרכז בעיקר ולנסות לעצור את ה"שיארגון" מבית היוצר של יוחאי. שלא רק שאינו מקדם את המפעל ומעלה את היצור והרווחיות אלא הינו גורם מעכב או אפילו הורס.
בשקופית הבאה העלה שני טורי מספרים שהשוו בין מגוון גדול של הביטים כלכלים וחברתיים במפעל לפני "מהפכת יוחאי" ואחריה כאשר הוא מציג באופן ברור שכל ה"שכלולים" וה"מנגינות החדשות" לא הביאו שום "בשורה" נהפוך הוא המפעל השקיע, הרווחיות ירדה והעובדים פחות מרוצים. ונוסף לכול נוספו עוד 5 עובדים שאינם ביצור למרות שהתפוקה ירדה בשנתיים האחרונות ב – 20% .
בסיכומה של דרשה זו הציע מנשה לעצור את התהליך להעביר את יוחאי לעבוד על כל אחת מהמכונות בשנה הקרובה, כדי שילמד איך עובד המפעל, והוא מנשה מציע את עצמו להחליף את יוחאי כרכז משאבי אנוש או סדרן עבודה, לפי המינוח הנכון, בנוסף לעבודתו בכרסומת בחדשה.
היות והתהליך האוטומטי מאפשר לו לעסוק בדברים נוספים, היות וכדי להפעיל את הכרסומת היה צורך במחשב, הוא חיבר את המחשב ל"רשת" המפעל וכך יוכל הוא במקביל להפעיל את המכונה ולתפקד כרכז משאבי אנוש, דבר שלמד בשנתיים האחרונות ב"אוניברסיטת דרבי", בקורס אינטרנט מרוכז ואף קיבל תעודה גמר ותעודת הצטיינות.
מנשה סיים את דרשתו במשפט הבא: " אמנם קשה ללמד דב זקן מנגינה חדשה אבל עוד יותר קשה ללמוד שחיה בהתכתבות – ודי לחכימא ברמיזא"
גלעד שביט דצמבר 2006
