אהוד ואלדד

בפאתי הדרך
הרחק מפנסי הרחוב המרצדים
שוכן לו בית התפילה
ומעל הכניסה זרקור רב עוצמה
אלומותיו מאירות לנשמה
כך שנה אחר שנה

והנה שנה שלמה עוברת
ומגיעה מוכנה רעותה
בכליון אנו נקבלה באהבה
והיא כמו תמיד נושאת הבטחה
שבחובה יפתחו שערי שמיים
וישובו בנים לגבולם

וכשיהדהדו שוב פעמוני אלול
לסליחה ומחילה ברמה נישא קולנו
ננסה לעמוד על חטאנו
ונשאל מדוע נלקחו מחיינו
*אהוד ואלדד* פרחי ליבנו

ובפתחה של שנה נזכור
גם את הבנים שלא שבו הביתה
את האישה הרואה את בגדי אלמנותה
ובוכה על דרכי חתחתים
ובהורים הזועקים
עד אנא אלוקים

ונשאל
האם חטאינו כה גדולים
כי פעימות ליבנו נחרדו וגברו
ומה יש לעשות נשאל ונלמד
על מנת שבן יחזור אל הרי גלעד
האם אלוקים כך חתמת בריתך לעד