סתיו

ואתה לי לוחש

זה נגמר רק הביטי

הסתיו לא יחזור

מול ירח שלנו

וישקע בצילו של הבית שעזבנו

והסתיו כבר חלף בניגון חרישי

ממרפסת הגן עומדת ושרה

על ימים שהיו ואינם נעלמו

אצבעות מנחושת שניגנו על פסנתר

שקיעות חשוכות

בקול תן שבוכה עם רדת הערב

וילדה סינטטית בכותנת הלילה

סופרת שבילים אל מחוץ לחלום

היא צועקת בלחש

תבואו הביתה

הם לא שומעים צלצול פעמון

וכשהרוח נושבת

היא נישאת על כנפיה

אל בתים רחוקים

משפחה וחתולים

שם לובשת שמלות

וקוטפת פרחים בשדות הפתוחים

אך סופות חזקות טלטלוה בזעם

אל הארמון הנעול הם דרשו שתחזור

והיום בגופה היא הודפת רוחות

מתעוררת בבקרים צהובים

אל בתים חדשים

ואתה לי לוחש

זה נגמר רק הביטי

הסתיו לא יחזור

מול ירח שלנו

וישקע בצילו של הבית שעזבנו