חזרה ליצירות
סיפורים

פרק 9: יש איזה דגם אנושי תואם "אני-מיכל" ?

אוריאל | (24/07/2008 10:19) | 84 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
- "אני וחנה כמו שתי אחיות תאומות. מה שקורה לחנה קורה לי במקביל", דברי מיכל. ואז היא מכוונת אותי לחשוב שאני איציק והיא חנה וכל מה שיקרה בין חנה ואיציק יקרה לנו. כי עד היום כל מה שקרה לחנה, קורה למיכל.
אני מסתייג. אני לא מאמין בהקשרים ובקישורים האלה. אני מסרב לקבל זאת. מיכל גם לא לגמרי סגורה. אבל היא חוזרת על הרעיון הזה כמו מנטרה. למה ? כדי לפתח יחסי חברות עם חנה... אין לה חברות אמיתיות למיכל המתוקה שלי... יש לה המון חברות... אבל אף לא אחת לא ממש ממש אמיתית לעומק... חנה מעט יותר מאחרות.

כמה ימים אחר כך אני פוגש את חנה ואת איציק בהרדוף. חנה גם היא מומחית לסדנאות ומפגשים. אני ומיכל משתתפים בסדנא של חנה. נהנים מאוד ביחד עם חנה. יש גם רבים אחרים. איציק לא משתתף. מדוע ? אני שואל את עצמי. הנה עובדה שאני לא דומה לאיציק, ואיציק לא לי וכל מה שיקרה ביניהם איננו שייך ואיננו דומה למה שיקרה ביני ובין מיכל.

-"מיכל, אנחנו מתאימים בצורה מדהימה", אני אומר לה.
- "המוח שלך מתאים לי, הגוף שלך מתאים לי, העיניים הכחולות שלך. אנחנו מתאימים בצורות בינלאומיות". מיכל מקשיבה היא מחייכת בתוכה. מה היא מכינה שם במוחה הקודח ?
האם לזה התכוון המלאך ?
מיכל נסעה לביתה, לטפל בילדיה. אני עם חנה ואיציק לבד, אני שואל אותם:
"איך אני יכול לעשות את מיכל מאושרת". לא ידעתי למה זה בא לי פתאום. כי באמת רציתי. אבל השאלה הזו מעוררת קרע לא מודע בין איציק וחנה. לא רציתי לראות את זה. לא רציתי לחדור לאינטימיות שלהם ולהתערבב בה. אבל זה מה שיצא. אני מבין שאין כל קשר ביני לבינם ואין כל התאמה. ומיכל עשתה טעות גדולה שחיברה אותי אליהם, במובן הזה של מה שיקרה להם יקרה לנו וכדומה... איציק הציע לחנה חתונה עכשיו בטבריה וביקש אותנו להיות עדים. אמר לנו להצטרף ולהתחתן גם אנחנו, יחדיו. צחוק. איציק התכוון ברצינות ? מי יודע ? אני אומר למיכל בסמסים האין-סופיים שלנו, ובטלפונים הקצרים:
- "לצערי לא קיבלתי תשובה מחנה ואיציק איך לעשותך מאושרת". אני רומז לה שוב ושוב שאין כל קשר בינינו ובינם. אבל היא ממשיכה להתעקש על הרעיון שלה ועל כך שיש זהות בין עולמה שלה ועולמה של חנה. הן אחיות תאומות וכדומה.

חנה ואיציק נפרדו. אני וענת לא.

אני מסתכל למיכל בעיניים:
-  "די עם הדגם הזה". היא לא עונה, ואני ממשיך:
-  "די עם הדגם הזה, זה לא שייך לנו יותר". רואים שבתוכה היא חושבת משהו אחר. מה היא מסתירה ? שהדגם הזה עוד יחזור ? והוא חוזר. איציק וחנה חוזרים שוב להיות ביחד ושוב נפרדים. ומיכל אומרת שזה נגמר עכשיו ולתמיד.
אבל בתוכה היא חושבת בדיוק ההיפך. כמה חבל !

תגובות

חזרה ליצירות