הקבצן...

 בקרן רחוב, בסחבות בלויות

 עם קופסא ביד ,עיניים טרוטות

 שעון על קיר, קבצן הרגשות.

 העוברים על פניו, קמעה השתהו

 "נותרתי אטום בלא רגשותיי

 אחיי אחיותיי,רחמו עליי

 ברוחב לב, נא השלימו המלאי ! "

 בצלצול מתכתי בין השמשות

 נערמו למכביר בפחית עד גדות.

 כעס,שנאה,קנאה ועוד..

 ילד תם נעמד,הפליא שאלה

 "הפחית מלאה,ואינך מרוקנה ? "

 "אנשים נדיבים ,לי אין טענות

 למעט אהבה שפיללתי...אינה בנדבות..."

                    כל הזכויות שמורות©