חי אבל מת

סיפורים מן החיים-4

עמדתי בהלם מוחלט, סוקר במבטי את ההרס מסביב. היה זה הרס מוחלט ושממון, הרגשתי את עצמי קטן מול גודלו העצום של הבלאגן. שלחתי מבט לעבר האוטובוס שנותר ממנו רק השלד, ועיניי התמלאו דמעות. יואב ויאיר היו בתוך האוטובוס ומחשבותיי התמקדו בהם. הם חבריי הטובים ביותר מתקופת הגן ועד היום. שלחתי מבט חטוף לעבר צוותי ההצלה, והתפללתי לשלומם של חבריי

הפיצוץ המחריד זיעזע את כל האזור. זה קרה בדיוק בשעה עשר בבוקר. הרחוב הירושלמי הזה, עם בנייני האבן הישנים, הפך לסיוט של החיים שלי. פינו כבר את כל הפצועים, ארבעים ושלושה במספר, קשה,בינוני, וקל. יואב ויאיר נהרגו. אני הייתי אמור להיות איתם באוטובוס, אבל החלטתי ללכת לאימי שגרה באזור, וכך ניצלו חיי

הידיעה על מות חבריי, הכתה בי מאוחר יותר באותו יום, כאשר התברר שהם הגיעו להדסה ללא רוח חיים. ומאותו רגע הרגשתי שמשהו מת בתוכי, והרגשתי את ליבי הולך ונחלש

הד הפיצוץ נחרט עמוק בראשי. לא יכולתי לאצור את סכר הדמעות ששתף את עיניי וגרוני. דמעות של אבל. לילות רבים לא ישנתי, באוזניי הדהד קול זעקתם של הפצועים, מעיניי לא משו מראות הזוועה, האיברים הרטושים, ומעיינות הדם על הכביש. והחברים שלי, חלק מליבי, אינם עוד

היינו כמו אחים, שלישייה ממש. דרכנו לא נפרדו מתקופת הגן, דרך בית הספר, הצבא, והעבודה. תמיד היינו יחד, בכל מצב. והרגשתי שחלק מליבי ונשמתי מת איתם

באותו יום של הפיגוע, יום שני, היינו אמורים יואב ,יאיר ואני. לנסוע יחדיו לחו"ל. לכאורה, לא הייתה סיבה שלא נצליח לעשות זאת. שהרי הכל היה כבר מתוכנן מראש, ומסודר.  ומה שנשאר לנו בעצם היה לעלות על המטוס בשבע בערב, ולטוס לארה"ב. שלושת נשותינו החליטו אף הן, להשאיר את הילדים אצל הסבתות ולרדת לאילת יחדיו. גם הן חברות מאד טובות וקרובות

ובאותו בוקר יום שני, יאיר אמר שיש לו הרגשה לא טובה, שמשהו עומד לקרות היום. אמרנו לו שזה שטויות, שלא יכניס לראשו מחשבות רעות. אך אצל יאיר תמיד ההרגשות והמחשבות הופכות למציאות. והמציאות הכתה כרעם ביום בהיר, ולקחה חיים של שני גברים מדהימים, יפי תואר, משכילים ובעלי משפחה למופת

תמונותיהם של יאיר ויואב נצבות על אנדרטה שהוקמה לזכר חללי הפיגוע בירושלים. אי אפשר שלא לעצור כשעוברים שם, ולהביט בתמירי הבנים שנפלו בגלל הרוע והאכזריות האופפים את חיינו

ואני נותרתי חי אבל מת

***

הסיפור הוא רביעי מתוך הסדרה-סיפורים מן החיים