חזרה ליצירות
סיפורים

פרק 11: אידיליה מול גיהינום...

אוריאל | (27/07/2008 06:51) | 97 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
בדרך חזרה מתל-אביב צפונה, נכנסים לקיבוץ תל-יצחק. פעם כשמיכל עוד היתה נשואה לחמי, בעלה הראשון וכנראה האחרון (כי  אחריו לא נישאה עוד) היא חיה בבית יהושע. היום אין לה כל רגש למקום הזה, בית יהושע. אני למדתי שם בבית הספר וויצמן, ביסודם. בחלומותי אני שב לבית-יהושוע, כאילו היו אלה חלומות נוצריים. יהושוע מתחלף אצלי עם ישו...
אנחנו ושני ילדיה נכנסים לפרדס, ריח פרי הדר. ריח זיכרונות העבר עולה באפי. ופתאום גשם נעים ורך, מטפטף לו על ראשי הקרח. גשם קטנטן זורם על ראשינו ומרטיב אותנו בנדיבות נדירה. הילדים צוחקים, גם מיכל.
לפתע קשת ענקית בענן. כמה יופי אלוהים ברא בעולמנו. קשת בשלל צבעי האלוהים. מרהיבה ביופיה. קשת כפולה. זה נדיר.
-" אחת מיועדת לי, אחת לך אהובתי."
- "איזה צבעים ברא הטבע", היא עונה, ואחר-כך מוסיפה :
-"אלוהית, לא אלוהים". כאילו יש לנו ויכול אם אלוהים הוא זכר או נקבה. מבחינתי אלוהים הוא אנדרוגינוס.
אני חשבתי שהקשת בענן היתה ביטוי לאחד מרגעי האושר העילאי שלי עם מיכל.
הבת הקטנה של מיכל תזכור את הקשת לכמה ימים. ואני לכמה שנים טובות. לימים מיכל תשאלאותי בטלפון:
- "מה היתה משמעות הקשת הראשונה בקיבוצך?" ואני אומר: -
-"ברית עולם". לפעמים גם לקשתות בענן יש משמעויות שונות, אני מוסיף.

                                         *                                  

בגיל 16 היא חזרה מהפנימיה אל בית הוריה. הם לא קיבלוה בסבר פנים. במילים אחרות הם זרקו אותה שוב לרחוב. בגיל 14 היא ברחה מהבית. אפשר להבין אותה. אבא מכה את אמא באלימות רבה וכמעט חונק אותה למוות. מיכלי בת 9 שנים, מצליחה להציל את חייה של אמא שלה מידיו, על פי זכרונותיה שלה. אמא מבולבלת לגמרי. אמא מבית טוב. אבא מבית טוב, מהיכן צצה לה אלימות נוראה שכזו ?
ההורים התגרשו, עוד מכה למיכלי.
מיכלי היתה אמא של אמא שלה, טיפלה בה, גרה לידה, עזרה ותמכה. כמו עובדת סוציאלית קטנטנה.
כמה יכולה לתמוך ילדה קטנה באמא שלה ? נו באמת ? כמה אומץ ותעוזה והתעלות על עצמך ועוד בגיל צעיר כל-כך. ואז מאחר שאמה התחתנה עם גבר אחר, שגם הוא מכה באלימות את אחיה, עזבה. החליטה בגיל 14 לעזוב את בית אמה.
מידד (זוכרים מהתיאטרון ?) הוא הבן לאביה החורג של מיכל ואמה. בגיל כה צעיר עזבה את בית הוריה בתל אביב, ועברה לגור בפנימיה. בפנימיה היו לה כל מיני אהבות, פעם בחור כזה ופעם בחור כזה. הבחורים האלה בעצמם אמרו עליה שהיא נימפומנית.
אני שואל:
-"את נימפומנית, אלוהית שלי?"  היא אומרת שהיא לא ואני מאמין לכל מילה של מיכלי. מה זה נימפומנית ? אחת ששוכבת עם הרבה גברים או עם כל הגברים ? ולמה זה קורה לה ? האם זה קרה לה לפני האונס או לאחריו ?
 
2008

תגובות

חזרה ליצירות