חזרה ליצירות
סיפורים

פרק 14: האם לעולם לא יהיו לי ילדים ? מלאך המוות ?

אוריאל | (30/07/2008 08:08) | 92 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
שני הילדים מתרגלים אלי. בבוקר אנחנו קוראים ספרות לילדים. אמם הלכה לעבוד בהרדוף עם הסדנאות בוקר שלה.
אני עם שניהם במיטה. קורא סיפור. הבכור אומר שכבר מזמן לא בא לו לבוא לאמא שלו, למיטה שלה. לקרוא. הקטנה דווקא כן מגיעה כל בוקר. מיכל מאשרת זאת אחר כך.למה ? הרי היא קוראת לו סיפור תמיד לפני השינה?
-"ומה אתם אומרים על אודי ?" הגדול אומר לי:
-"אתה יותר טוב". זה מרגיע לי את הלב. הקטנה אומרת,
-"אמא תתחתן עם שניכם היא אוהבת את שניכם". נקודת השבירה. עכשיו הבנתי את הסיפור שלה. תודה לכם חמודים, מתוקים שלי. ילדים תמיד יגידו לך את האמת האמיתית שלהם, אם רק תמצא את הדרך להיות אמיתי איתם ואם תדע לפתוח בפניהם את ליבך, כמובן.
למחרת עבדתי עם שני הילדים של מיכל. היא בעבודה ואנחנו זרענו חיטה וחמניות בשדה. קודם זיבלנו את האדמה בקומפוסט עשיר מאוד, שמיכל הכינה כל הימים האלה.
מיכל מקבלת שיחות טלפון, חברים של אודי ומשפחתו מנסים לשכנע אותה לחזור אליו.
-"אודי מסכים ללכת לטיפול". היא מבשרת לי... מיכל אומרת שאודי השתנה. היא חייבת לקחת איתו את הסיכונים. היא תלך להיפגש איתו.
בערך ביום האחרון של שנת 2007, באותו לילה מקולל או מבורך, עדיין אינני בטוח. המלאך מכה בנו בדרכים חכמות. שנינו מתכווצים. האהבה לא מצליחה לנו. הכל סגור ומסוגר. מיכלי בוכה, או עושה את עצמה כאילו בוכה. שחקנית תיאטרון.
היא מוציאה אותי מהבית לשבועיים. בהתחלה חשבה לא לדבר בכלל. אחר כך מתקשרת אלי כמה פעמים ביום. סמסים. מיילים.

המוות כבר כאן. המוות של סיפור הגירוש מגן עדן.

תגובות

חזרה ליצירות