אהבתי משפת המדרכת

לחיוך המתוק ששלחת לעברי

בעמדך מן העבר על סף המדרכת

מנסה לחצות את הרחוב הראשי.

את הערב היפה לא אוכל לשכוח

זה היה כחלום שחלף מול עיני

בעודי מתבונן בעיני התכלת

ששבו את לבי ונשקו לחיי.

אך למה זה בא האיש מן הדרך

ונשא את גופך אל חיקו בנשיקה

ואני כשיכור שנשבה בקסמייך

עומד ונדהם על כביש האספלט.

אשוב הלום מחר, עם רדת השמש

ואולי שוב דמותך תחייך אל מול פני

והנה את ניצבת שוב, בסף המדרכת

ועינייך שולחות לעיני חיוך של אהבה.

והנה שוב חלף האיש מן הדרך

ונשא את חיוכך עמו אל ההר

ואני סומא ואילם, על סף המדרכת

אמתין בכל יום, באותה השעה.

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 133/4  שייכות ל-  shulibangi