סיפורים

פרק 20: מיכלי משתפת פעולה עם האנס שבתוכה...

 

והמכתב הזה בעצם אומר הכל.
-"אני אוהבת אותך", כך היא סיימה את מכתבה האחרון. ואתם האמנתם לה. גם אני.
באותו לילה שבין ה 6 בינואר ל 7 בינואר, אודי נכנס ללחץ ולפחדים שהוא הולך לאבד את מיכל. מצד אחד, היא עוררה בו מחדש את העוצמות שהיו בקשר שלהם. הרי נפגשה עימו בטיפול נשימות. מיכל אומרת:
-"נשימות מעוררות מאוד את העבר ואחר כך יש המון בכי וכאב שעולים"... ואילו מצד שני, היא אומרת לי:
-"הוצאתי עליו כעסים".
אבל הרי בהחלט ייתכן שהיה שם איזה מגע גופני... משהו התעורר בה. משהו התעורר בו. אולי רמזים של אהבה שפיזרה על סמך מיכאל...? לטענתה... 

-"אודי שבר את הצום", היא כותבת לי. משמע, נכנס דרך החלון... שבר את החוקים... התנהג בפראות... מזכיר לכם משהו מגיל 16 עם הבחור שחדר לתוכה ללא רשותה ?

היא הרי אמרה לאודי במפורש:
-"אצל חיות, אם אין אמון אין אהבה, אם אין ביטחון אין קרבה פיזית".
אז למה הסכמת, שוב? למה לא גרשת אותו, את הפושע שחדר לפרטיות שלך ושבר את היכולת שלך לצום מפניו? עכשיו כל חייך תבכי את הרגעים האלה שהיית יכולה לחיות בצום שבוע אחד בלבד, כדי למצוא את עצמך ולדעת היכן הטוהר האמיתי שלך. עכשיו מאוחר מדי...

האונס חוזר על עצמו בצורה אחרת לגמרי. האנס הגיע הפעם דרך החלון במטבח, הפעם... מה יהיה בפעם הבאה?

היא אמרה לו:
-"אני לא נותנת בך אמון, אני לא מאמינה שאתה מסוגל להשתנות, אין לי ביטחון איתך. אתה לא מסוגל לגדל את ילדי".
הוא בא והוכיח לה שהיא צדקה. אבל מה בדיוק קרה שם? בשעה 6 בבוקר כשעדיין חושך ורוב האנשים בכפר ישנים. הגנב (שבא לגנוב את ליבה) מצא פירצה בביתה ונכנס ללא אישור, ללא הזמנה. מזל שהילדים ישנו ללא חרדות. אילו ראו אותו זו היתה יכולה להיות טרגדיה פסיכולוגית לכל חייהם. טראומה שפסיכיאטרים לא יוכלו לפתור. האם הוא חשב עליהם? לא, הוא חשב רק על האגו שלו. כיצד הוא יצליח להוציא את מיכלי מידיו העדינות של הסופר. (של מי שכותב כאן את הסיפור, זאת אומרת אני). והוא הצליח לגרש אותי מהכפר שלו. כי הוא הצליח להעביר את המטפלת של הנשימות לצידו. הוא באגו. אני לא. הוא והמטפלת ניצחו אותי בעורמה. ומיכלי שיתפה פעולה עם גנב, פושע,  אנס...

תגובות