החורף בדה

הלילות הנוגים בפאתי חורף

עת הגשם מכה חזק בעורף

גלי הקצף משתוללים בכחול

הרוח הפרועה יוצאת במחול

זימרת הדרך ניע-נים

משב השלכת הנושק לגנים

אסופת עלי הזהב כגדודים

בשעת ערב מחלפות דמדומים

והלילה מגיע עמום וסגרירי

מנסה לחוס עלינו קר ושברירי

אך שנינו מנסים רק להבין מעט

איך הכל נהרס עד שכבר כמעט

ולנו הכוכבים כאילו קורצים

מספרים סיפורי בדים קטנים

על מלכות החורף בלילות הקרים

ששכח אותנו לבד בדרכים

מפרשים באופק השמיים רחוקים

תקוותינו כזבו בלילות חורף קרים

ציפייה כושלת לערגת עתיד

החורף בדה את אהבתנו לתמיד

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי