המוכס

המוכס

כתב: שרון שפירא

בשדה התעופה, באולם הנכנסים

אסף רב כבודתו, שתי מזוודות פסים

עם צמד מזוודות, למכס הוא צעד

ובמסלול ירוק, פגש מוכס אחד

"פתח מזוודותיך", אז המוכס דרש

"כדי אוודא שהן, תואמות  את הנדרש"

פתח אחת הרב, הרים לגובה המכנס

והמוכס שלנו, להלם אז נכנס

יורו'ס ודולרים, מאות ואלפים

בתוך המזוודה, שכבו להם צפופים

"מה זה?" אז המוכס, חייך בהבנה

בחיוך השיב הרב, "זוהי מתנה!"

אמר אז המוכס "איזו מתנה

הרי בדיוטי-פרי, אוצר זה לא נקנה!.

אוצר כזה גדול, אני אותך קונס

רק  למעט אתה, מאיר בעל הנס.

הקנס גדול יהיה, אך בצורה כה עדינה

תהא זאת מתנה, ממך למדינה"

או אז צחק הרב, "הרי זה של כולם

אלו כספי תרומות, שנאספו מהעולם

כשבשירותים הייתי, מפשפש ומחרבן

שולף סכין הייתי, וממתין לאיזה בן

כשהוא היה נכנס, ושולף את האיבר

הייתי אז תופס לו, ושואל את הגברבר

האם כבודו יתרום, למען דבר חשוב

או שיתרום את איברו, שלמכנס כבר לא ישוב

והבחור מיד בפחד, היה שולף את הארנק

ביד רחבה נותן, כדי להציל את ה-"ענק"

הייתי אז מודה לו, ומשחרר לו את ה-"חנוט"

על שנתן כספו, כתרומה לציונות

צחק גם המוכס, אמר "רק עוד שניה,

אמור עכשיו מה יש, במזוודה שנייה?"

"המזוודה הזאת, כבדה הרבה יותר

אני לך מציע, בכלל עליה לוותר"

"תבין" אמר הרב, והביט אל המרום

"ישנם שונאים רבים, שלא רצו לתרום"