אלון הי"ד שנתיים לנפילתו

בס"ד                                                                                  16.8.2008

          אלון שנתיים לנפילתו דויד סמוכה

לא שבת  שנתיים,

                      אל קינך אל ביתך.

עולים אנו שוב,

                      להתייחד פה עימך.

                            דמותך לא משה ,

                                                   באלה השנים.

                           מזיכרונם  של יקיריך,

                                           וחברייך האוהבים.

את נפשך מנגד בכפך שמת.

ללא חת עם יחידתך בגבורה נלחמת .

כדי להגן על תושבי הגליל האמיצים.

כמו קודמך מגני הגליל הגיבורים.

                         הכאב של אמך לא הועם לא כהה .

                         עומדת מלכת ובגעגועים היא צופה.

                         את סעודת השבת בדמעות ממליחה.

                         שתחבק אותה שוב , עד בוש מחכה .

מאז שנפלת כל ערב שבת ,

מבקר פה אביך, רוחץ את נווך.

מפרקי תהלים , קורא את שימך .

וממשיך להתפלל , לעילוי נשמתך .

                                    החזבללאה הכפיל את כמות הטילים.

                                    הגדיל את הטווח  ומאיים למרחקים.

                                    ואנחנו תקועים עם אותה ממשלה.

                                    מדברת הרבה וכלום לא עושה.

שנתיים חלפו והנורא מכל  קרה.

בארון  חזרו מהשבי אלדד ואהוד זיכרונם לברכה .

השאלה הנשאלת ביתר עוז ובהתרסה ,

האם לילד הזה פיללנו ? האם נוהלה נכון המערכה?

אלון ,אותך אנו לא שוכחים ,

בשמחה בעצב ברגעים קשים.

נזכרים מרכינים ראש ובוכים.