שירים

שיר בתערוכה

לפני כארבעה שבועות(מי סופר)
קבלתי הודעה מ"בית הסופר":
"שירך ראוי ויוצג בתערוכה
נא מסגרי ושלחי.בהערכה..."
 
התעלפתי קלות,והתנערתי מידית
שטפה אותי בעוז רוח תזזית.
הדפסתי השיר ביד רועדת
ורצתי מיד אל הממסגרת.
 
היא קראה ת'שיר ופסקה נחרצות:
"אני הולכת רק על ורוד".
נאלמתי דום מול פסקנותה
אך היא המומחית-קיבלתי דעתה.
 
נכנסתי הביתה בנפש נסערת:
"תראו ילדים,איזו מסגרת".
התחלחלו כולם מהורוד המזעזע:
זה ל"בית הסופר",לא לגן אלישבע.
 
ניסיתי עוד שלושה צבעים בדיוק-
כחול,זהבהב,וירוק בקבוק.
הם לא ענו על הציפיות
ואני מיואשת,על סף דמעות.
 
לפתע נזכרתי שהאיש של בתי
הוא בעל המקצוע האמיתי.
הוא ניגר באהבה עץ מהגוני אדמדם
ועטף את השיר-עכשיו זה מושלם.
 
התמו התלאות? לא ולא חברים
עתה הגענו ל-מה לובשים?!
שמלה שחורה זה ברור ומובן
אבל איזה ג'קט,פרחוני או לבן?
 
וסנדלי הכסף,זה לא מוגזם?
הרי לא מצפה לי שטיח אדמדם...
וכך הלכה והשתלטה עליי מבוכה
עד לטקס פתיחת התערוכה.
 
נכנסתי לאולם בחיל ורעדה
דף השיר מקופל בתיק...לך תדע.
על הבמה עולה יו"ר האגודה
ונושא נאום על... טשרניחובסקי-
האגדה.
 
הוא מסיים,ואל הבמה ניגשת
משוררת ידועה,כולה נרגשת:
קהל נכבד היום יום גדול
ובו נרחיב על טשרניחובסקי שאול...
 
וכך נמוג לו חלום תעתועים
של עשרות יוצרים נרגשים,כמהים...
 
© שיבולת ברזני
 
 
 
 
שחקי שחקי על החלומות
זו אני החולם שח
שחקי כי באדם אאמין
כי עודני מאמין בך
שחקי כי באדם אאמין
כי עודני מאמין בך

כי עוד נפשי דרור שואפת
לא מכרתיה לעגל פז
כי עוד אאמין גם באדם
גם ברוחו רוח עז

אאמינה גם בעתיד
אף אם ירחק זה היום
אך בוא יבוא ישיאו שלום
אז וברכה לאום מלאום...
(טשרניחובסקי)
 
 

נ"ב חשוב:
למרות כל האמור לעיל,אני מודה מקרב
לב לחבריי אגודת הסופרים העבריים,על שבחרו
בשיר שלי לתערוכת השירה,והוא יוצג שם
משך חודש ימים.
 
שיבולת
 
 
 

תגובות