תוגה

על היותי קצת שונה;

אולי "אחרת"

מילה יותר הולמת...

הוא כתב שירי אהבה

ואני תעתעתי בעצמי

שהמילים נכתבו אליי

בעודו מבלה את ימיו ולילותיו

בחיפוש אחר אחרת.

כאיש עדין נפש

משדל הוא שאליי כותב

כאשר, בעצם מתעתע בעצמו 

בחיפוש למלא ריקנות ובדידות

שאינה נסבלת עבורו.

לו הקשבתי היטב -

יכולתי לשמוע את האמת

כבר בשיר של אתמול

וזה שלפניו...

וזה מלפני חודש...

וזה מלפני שנה...

רק שהייתי ממש אווילה.

מעתה אלחין לי את הדממה

ואין פצע שיגליד,

מה שלא היה שלי

לא איבדתי,

ורק האמונה שהתנפצה-

מכאיבה...