מילים

 

"אלפי זוגות עיניים פונות אליי בינתיים
שואלות שוב את אותן השאלות."

התשובה, גם הפעם לא משתנה וגם הפעם, לא מספקת.

זה הרגעים הקטנים האלה, בלילה, כשבחוץ החושך כבר פרש את שמיכתו העבה
ובחלונות הבניינים הסמוכים כבר לא רואים אורות דולקים.
זה הרגעים האלה, שבהם הקולות שבים ולא נותנים מנוחה,
מכריעים כל צל של עייפות, מעלים בגרון גושים של התחלה.
ואולי זה רק בגלל השיר הזה שמתנגן עכשיו.

ואולי גם לא.

"מרוב עבר כבר לא רואה עתיד..."
תמונות חוזרות וחולפות של פעם, של איך היה צריך להיות, שלך.
ולא פעם עוברת בי המחשבה שלי 'מה היה קורה אם'

מה באמת היה קורה אם היית נשאר?

"אולי כל המילים לא בשבילי"
עוד אולי ועוד משפט שנוגע, ואולי... לא רק בי.
וזה מצחיק, כי כעת זה כל מה שיש לי.

מילים.



---------------------------------------------------------
"ביוצרו עולם חדש האמן מציל עצמו ולעיתים קרובות את זולתו"
(אנדרה מורואה).

שיר מצוטט-"אלפי זוגות עיניים"/סינרגיה.