שירים

תקוה/עדנה

 
 

טבלה נפשי במרחקים קסומים,

וידעתי יפיי זמירות משירת האלוהים.

אך תקוותיי היו לבער ואהיה גלמודה,

כציפור פצועה ונדכאה.

אפסע בדרכים אבודות,

ארחף בגיא צלמוות ועל פני תהומות.

אבקש את נזר האמת וסוד האהבה,

אך על משברי ליבי, התדפקה האכזבה.

ממצולות כיסופיי אתפלל באמונה,

וביסוריי אדבק בבורא וכתפו האיתנה.

 

תגובות