אין מי שיעביר / תנו לי עוד ועוד / שניים קצרצרים

חצר ילדותך עוברת כאן במוטיב חוזר בשני השירים. הגעגוע אליה אך יותר מכך הגעגוע אל הילדות, והחיבור אל הטבע. 

שני השירים שלך דני היקר מבטאים געגוע עז לחצר הילדות ולתמימות, לצד משאלה עמוקה לשימור הזיכרון והאהבה לעבר.

"אין מי שיעביר" מתאר כאב על כך שאין מי שיחזיר או יעביר את מה שאהב בילדות – המראות, הרגשות והאהובים כבר אינם נגישים, והוא מבכה את ריחוקו מהם.

"תנו לי עוד ועוד" מבקש להמשיך להשקות באהבה את אותם זיכרונות ולשמר את הרגש באמצעות שירה, מבטים בטבע ואהבה – כדי שהחיים לא ייגמרו ברגע, אלא ימשיכו להתמלא.

הזיכרון והגעגוע הם כוח חיים, ודרך כתיבה, אהבה והתבוננות – ניתן להחיות ולשמר את הילדות והטוב הפנימי.
השירים מביעים רצון לחבר בין עבר לעתיד, בין געגוע לפעולה, בין כאב לתקווה.

יפה כתבת דני היקר.

שבת מבורכת ושקטה

שמוליק

ריגשת בכתיבתך 

הנוגעת 

ושיתנו לנו עוד לכולם

בחצר הילדות הכל קורה 

.

ברשותך, דני, יקר, 

ולפי קריאתי והבנתי: 

הראשון מביע חשש על גורלו של נוף ילדותך, גורלה של חצר ילדותך האהובה, 

במקרה שאתה בעצמך לא תוכל לטפל בה, באותה חצר אהובה. 

בשני אתה מבקש "שלא ייגמר לעולם" - שעוד ועוד תמשיך לטפל, להשקות, ליהנות מחצרך, ומהטבע; שעוד ועוד תוכל לשלוח מבטים אוהבים להם;

ושעוד ועוד תוכל לכתוב את שירתך.

(אני מקווה מאוד שהבנתי נכון את שני שיריך, חבר יקר. אם טעיתי, אנא סליחתך!)

תודה רבה-רבה ושבת נעימה ומיטיבה לך, דני, יקר. <לב>

רבקה

---

תודה רבה לך על תגובתך לשני הקצרצרים. בראשון - אין מי שיעביר אני מדבר על מצב שבו אני נעדר ממעוני ואני מתגעגע לחצרי... בשיר השני קלעת בול. ערב טוב, מיטיב ושבוע טוב.

דני אהוב

אני כל כך מזדהה עם שירך

אתה מתגעגע לחצר ילדותך שכללה

צמחיה יפה ואתה טיפחת אותה והיא

בעצם מזכרת מילדות מאושרת, גם לי היתה חצר כזאת

ואני ניזכרת ומתגעגעת אליה.

שיר מלא געגועים לעבר הקסום.

שבוע טוב ורגועאיש יקר

רק טוב ושפע בריאות

ממני מרים