כשמספיק רק המבט / רונן

כשמספיק רק המבט / רונן

לזיכרון יש תמיד טעם מוזר

ניחוח מעושן למשהו שנגמר

מבין כל ערפילי הבסדר

נמוגות המילים בפריכות מתסכלת

ההבטחות מקוננות זו על כתפה של זו

עת נותרו שוב יתומות

לא אמרת מילה כמעט

הספיק רק המבט

עיניך מתרוקנות אט אט

נראה שכבר החלטת

אין טעם לשלוח יד

לחפון אשר אבד

עורך הקריר איבד את רכותו

גבך אל מול פני כקיר

בוטה בתמימותו

שוכב תוהה ולעצמי מזכיר

ולעצמי מזכיר

כשהלב חף מבדידותו

לא אמרת מילה כמעט

הספיק רק המבט

עיניך מתרוקנות אט אט

נראה שכבר החלטת

© כל הזכויות שמורות לרונן