לְעֵת תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה

"בְּמָקוֹם  שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַיִּים, יֵשׁ תִּקְוָה"  (סטיבן הוקינג)

 לְעֵת תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה / יהושע רוזנברג

יָמֵינוּ קַלּוּ מִנִּי אָרֶג וַיִּכְלוּ

מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ

שָׁנָה עַל שָׁנָה חַגִּים יִנְקֹפוּ

כָּלָה בָצִיר, פָּנָה הַיּוֹם, יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב

כְּמֹץ עָבַר יוֹם, וַתִּתֹּם הַשָּׁנָה.  

הִנֵּה הַיּוֹם, הִנֵּה בָאָה יָצְאָה שָׁנָה

הִגִּיעָה עַד מַשְׁבֵּר, תִּכְרַע, תַּקְרִיב לָלֶדֶת

חֲבָלִים יֹאחֵזוּהָ כְּמוֹ אֵשֶׁת לֵדָה

כִּי נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ

לֹא תָחִיל, לֹא תִזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ.

בְּטֶרֶם לֶדֶת שָׁנָה חֲדָשָׁה

לִפְנֵי תָגִיחַ מֵרֶחֶם תֵּצֵא

הִנֵּה מְכִינִים לָהּ הַשָּׁמַיִם מֵעָל

לְבוּשׁ עָנָן וְחִתּוּלֵי עֲרָפֶל

נְוֵה שָׁלוֹם מְנוּחֹת שַׁאֲנַנּוֹת.

בְּיוֹם הֻלֶּדֶת אֹתָהּ

בֵּית הַיּוֹצֵר עַל הָאָבְנָיִם

בָּכֹה תִבְכֶּה וּתְיַבֵּב

בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר

הָבָה לִּי בְרָכָה, תְּנָה לִּי בְרָכָה.

בְּצֵאת הַשָּׁנָה,

בְּאָסְפֵּנוּ אֶת  מַעֲשֵׂינוּ מִן הַשָּׂדֶה

אַל נִתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר

כִּי כְּעֹלְלִים רָאוּ אוֹר

לֹא נֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם

וַאֲנַחְנוּ תְּפִלָּתֵנוּ לְעֵת תְּשׁוּבַת הַשָּׁנָה

יִפְתַּח ה' לָנוּ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם

לָתֵת מְטַר אַרְצֵנוּ בְּעִתּוֹ,  גִּשְׁמֵי בְרָכָה יִהְיוּ

וִיבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ

מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה.