תשוקת אדם לחווה

תְּשׁוּקַת  אָדָם  לְחַוָּה

"וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן.

וַתֹאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת-יְהֹוָה" בראשית, ד' א'.

יְמֵי הַקַּיִץ הָאַַחֲרוֹנִים

מִלְּבַר לַיְּקוּם, מִן הַגַּלַקְסְיוֹת הַעֲשֵׁנוֹת

רוּחוֹת-קַדְמוֹנִיּוֹת יַחְדִּירוּ אֶל גִּנּוֹת-עֲדָנֵינוּ סַעַר.

קִרְבִי אֵלַי וְנִתְלַחְלַח בְּנֶתֶז בֹּשֶׂם פִּרְחֵי-עֵץ-דַּעַת

שֶׁבְּטֶרֶם יְמֵי-בְּרֵאשִׁית נִפְרַשׂ עַל-פְּנֵי הַתֹּהוּ

וּמִרֵיחוֹ נִשְׁתַּכֵּר.

מַלְבּוּשֵׁינוּ הִתְלַהֲטוּ וְהִתְאַדּוּ

וְאֶצְבְּעוֹתַי מְרַפְרְפוֹת בְּנִבְכֵי גּוּפֵ.

כַּאֲחוּזַת-דִּבּוּק הִתְרַפְּקִי עָלַי וּמַלְטִינִי

מֵאֵימַת-הַשְּׁרִיקוֹת שֶׁל נַחְשׁוֹלֵי-הָרוּחוֹת-הָעַתִּיקוֹת.

אַתְּ  וְאֲנִי.

שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת רוֹטְטוֹת זוֹ אֶל זוֹ

תִּדְהַרְנָה עַל שָׁבְלֵי-אֵשׁ

בְּנָתִיב נֶחְבָּא שֶׁרֻפַּד בַּעֲלֵי-תְּאֵנָה.

הֲיִי לִי נָחָשׁ!

קַרְבִי תַּפּוּחַיִ וְעוּרִי לָדַעַת! בְּעֶרְגַּתֵ

מִנְעִי הִתְאַפְּסוּת גּוּפִי בִּסְבַך הָרוּחוֹת הָעַתִּיקוֹת

לְבַל יַרְחִיקוּנִי מִמֵּ וִיגְרְרוּנִי אֶל בָּרוֹ שֶׁל יְקוּם,

שָׁם עֲדַיִן חָקוּק הַתֹּהוּ.

לְמִרְמַס-רַגְלַיִם-רוֹעֲדוֹת הַמְּגַשְּׁשׁוֹת דַּרְכָּן לֶעָתִיד לָבוֹא

רְפִידַת-הַשְּׁבִיל מְרַשְׁרֶשֶׁת.

לְמַשַּׁב-הָרוּחוֹת-הַקַּדְמוֹנִיּוֹת הַלּוֹחֲכוֹת אֶת גּוּפוֹתֵינוּ

אָנוּ חוֹבְרִים יַחְדָּו . . .

. . . וַאֲנִי מוֹלִיד אֶת קַיִן.