שירים

עוגה עוגה עוגה/

עוגה עוגה עוגה/ יעל כרמי גבאי
 

בסיור השבועי שלי בשוק מחנה יהודה

הלכתי כהרגלי, לפי הריח והגעתי אל חנות תבלינים...

והיות שאני אוהבת לשפר מיד פעם את המתכונים,

קניתי תערובת מוכנה של תוספת לאורז,

שהכילה מן הסתם, אני מנחשת

קנמון, כורכום, עשבי תיבול קצוצים דק, צימוקים, ובצל מאודה...

ולמה אתם מתעקשים לדעת מה היה בתוכה????

הרי זו הסיבה שקניתי תערובת מוכנה..

שכל הנודניקים לא ישאלו , מה היה, כמה ולמה...
 

ובכן, את התערובת הכנסתי לארון העליון במטבח.

זה אותו הארון,

שנפלה לו הדלת לפני עשרים שנה בערך,

ושאף אחד לא העז לתקן...

זה שממנו אני חוטפת כל פ'ם מכה בראש...

כן, כבר אמרו לי שיש לי שתי אופציות..

או לתקן את הדלת, או להחליף ראש..

מסתבר שאני עצלנית מידי ולא בחרתי בשום אופציה...
 

נו, כנראה גם ביום הזה ששלחתי ידי אל השקית המרשרשת,

קיבלתי מכה בראש..

אחרת אי אפשר להסביר איך את התערובת המוכנה לאורז,

הכנסתי לתוך העוגה שתיכננתי לאפות.........

נו, צדק מי שאמר שלפעמים עדיף להחליף את הראש....
 

את הטעות גיליתי רק כאשר העוגה כבר סיימה להאפות...

נתתי לשני החיילים לטעום

והם אמרו שהעוגה לא מי יודע מה, בלשון המעטה,

וכשאמרתי שחשבתי שהם דווקא יאהבו,

הם אמרו-

"אל תחשבי, זה לא הצד החזק שלך..."
 

נו, בכל זאת עשיתי 'רגע חושבים'..

לא הבנתי למה הם לא אהבו,

עד שהזדקפתי, וחטפתי שוב מכה בראש,

ושם ראיתי את שקית הצימוקים

שאותה תיכנתי להכניס לעוגה

יושבת לה באצטבא, בשלווה מדומה,

נדמה אפילו כעסה עלי,

ששכחתי אותה לאנחות...
 

ואז, חלף הרהור במוחי הכואב...

לא חבל לזרוק את כל המגש?????

האופציה הנכונה הייתה

לתת מנה גדושה של העוגה לשכנה..

זו שאני ממש לא סובלת,

(אם אני סובלת מכאבי ראש כל פעם שהיא צועקת

שהיא תסבול פעם אחת

כשאני טועה ולא צודקת......)

 
היא פתחה את הדלת,

חייכה ושמחה לקבל חינם אין כסף

את העוגה המקסימה...
 

שבתי לביתי בחטף,

מדלגת על כל המדרגות בחופזה...

עכשיו היה צריך לקרה אחד מהשניים -

או שהשכנה תהייה איתי רוגז לעולמים,

(וטוב שכך...)

או שאשמע זעקות קרב,

ושוב אחוש מיחוש בראש...
 

חלפו מספר דקות,

אני שומעת תקתוק על הדלת,

היא עולה אלי מתנשפת...

פתחתי את הדלת,

פנים סמוקות אלי ניבטות

(זהו , תתכוננו , עכשיו אני מתה..)
 

- "תגידי, איך יצאה לך עוגה כזו?"
היא שואלת במתק שפתיים.

אני מחפשת מקום לברוח,

אולי בתוך הארון, ליד הצימוקים,

עליהם אומרים שהם ענבים עצובים?????
 

-"למה את שואלת?" אני מתממת

-" כי הבת שלי כל שבוע מכינה עוגה

ואף פעם לא מצליח לה כמו שלך

אולי תתני לי את המתכון?????

"

- - - - - - -

נו, בשלב הזה הבנתי שניצלתי מעונשה של זו...

וכי כמו שאומר החייל הקטן שלי,

'אין שכל אין בעיות...'

- "אני אתן לך את המרשם בהזדמנות",

אני מהנהנת לה והלב מתפקע....

על טעם ועל ריח

באמת אין מה להתווכח...
 

אני מוכנה להשבע,

שהיא דווקא אהבה את הבצל והכורכום

מפני שהם הוסיף 'צבע יפה לעוגה'.......
 

חחחחחחחח
 

איזה מזל שהראש היהודי ממציא לנו פטנטים...

נפגש בפעם הבאה באותה שעה בחנות  המילים והתבלינים...
 
 

20.9.08
 
 

 

©

ל י די ע ת כ ם

הכתבים המופיעים באתר זה או בכל בלוג,

המופיעים תחת שמי הם פרי רעיונותי האישיים

וכל הזכויות שמורות עפ'י חוק הגנת היוצרים

ל-

יעלכרמיגבאיבלבד

ALL

RIGHTS RESERVED

TO YAEL CARMI GABAY

 

 

 

 

תגובות