לב שבור

            לֶב שָׁבוּר וּמְיֻוסָּר.

סַר לְמָרוּת הַמַּשְׁקֶה וְדַבָּרִים אֲסוּרִים.

חוֹשֵׁב הוּא עַל אֵיבָתוֹ וּמְבַטֵּל אֶת אֲהָבַתּוּ.

כָּל תְּשׁוּקָתוֹ הִינָּהּ סֵבֶל וְסוֹפָהּ הֶרֶס.

            לֶב שָׁבוּר וּמְיֻסָּר.

הִנּוֹ לֶב נִבְגָּד וּמֵאַהֲבָתוֹ הִינּוֹ מְיֻותָּם.

רָחוֹק הוּא מִשִּׂמְחָה וְקָרוֹב יוֹתֵר לַיָּגוֹן.

בְּכֹל מְאוֹדוֹ, לֹא יִשָּׂא בַּתּוֹצָאוֹת.

            לֶב שָׁבוּר וּמְיֻסָּר.

דּוֹאֵב וְכוֹאֵב, אֶת רַחֲשֵׁי לִיבּוּ הַהוֹלֵם.

הַסֵּבֶל וְהַפְּרָאוּת, פּוֹרְקִים הֵם אֶת הָעול.

הַתִּסְכּוּל וְהַשִּׂנְאָה, הִנָּם זֶרַע הַפֻּרְעָנוּת.

            לֶב שָׁבוּר וּמְיֻסָּר

הִינּוֹ לֶב אָשֵׁר חוֹשֵׁשׁ הוּא מֵאַהֲבָה.

כְּמִיהָתוֹ אֵלֶיהָ הִנָּהּ הַסַּבָּל וְהַיִּסּוּרִים.

אוֹי לוֹ לְאָדָם הַסּוֹבֵל בְּלִבּוֹ.

לֶב שָׁבוּר לוֹ וְסִבְלוֹ בַּל יְתֹאַר.

            לֶב שָׁבוּר וּמְיֻסָּר.

מִתְאַוֶּה לְכֹל תַּאֲוָה מִזְדַּמֶּנֶת.

וּמִתְפָּרֵק לִרְסִיסִים בְּכֹל מַגָּע אוֹהֵב.

דִּכְאוֹנוֹ נוֹבֵעַ מִתִּסְכּוּלוֹ

וְסִבְלוֹ מֵעֹמֶק לִבּוֹ.