"שושן צחור"

"כל אחד נוצר איתו סוד המתכסה לעיתים באוושת עלי השלכת של החיים, ודי לו במשב רוח קליל כדי שיחשוף הכל באחת"

זה המוטו של הספר הנפלא הזה "שושן צחור" פרי עיתה של הסופרת גלי צבי ויס, שקראתי לאחרונה. נשאבתי לסיפור חייה המרתק של מימי המג'ונג'נת, העילוי במתמטיקה , מסכת חייה של משפחה בינונית, עד שהקורא נחשף למערכת יחסים מיוחדת בין מימי ולדודה יוסי, המגלה וחושף  את כישוריה המיוחדים ואף מעלה אותם על נס, נס חייה של מימי ונס חייו שלו, כישוריה  המיוחדים  במתמטיקה , סוד האהבה הנרקם בין מימי לבין דודה הבוהמיין, הנתון להלכי רוח

של פקחות ואיבוד עשתונות, אלכוהוליסט ושחקן פנטומימאי, סוד נורא וכואב בינו לבין מימי, יחסים מיוחדים שרק אהבה יכולה לפרום קשרי כאב וסליחה. במקביל  הסופרת מתארת בפני הקורא מערכת יחסים מופלאה המתנהלת בין פרופסור מני ומימי, חברות מיוחדת הנרקמת בין רינה מבית האבות, לבין מימי, נגישות הקורא ליתר הדמויות כמו הרומן שמתנהל ברקע בין בתה של רינה לבנו של פרופסור מני בפגישתם  בבית האבות.

התרשמתי מפרק חמש בו מתוארת מימי על הנדנדה, המכתב שהיא מקבלת מדודה ונחשפת פעם ראשונה להמפוביה שסובל  ממנה יוסי – פחד חולני ממראה דם מתפרץ, ובהמשך הצלתו כשהיא חושפת לעיני כל במשפט הרצח שהוא נאשם בו, שאינו מסוגל לראות דם... והסליחה שלו ממימי..

הכתיבה מרתקת, הדברים  הנאמרים גם אם לא נאמרים, אלא נראים היא חוויה שאני כתלמידתה של גלי מנסה את כוחי באתגר כתיבה זה – וקטונתי

סיכומו של הספר הנפלא הזה בציטוט שבחרתי מסופו

"שמיים עוטפים תמונת אהבה בצבעי ורוד, שקיעה. אלוהים מצוי בפרטים הקטנים, אלוהי הסוף".