אשל

שוב אני שלך.

ושוב אני רכה כעננת,

ושרידי הכוח שבי לאחר בשולי הדגים לחג

מוענקים לך,

רק דע לקחת אותם ולהפכם לשריג שיצל

ויעטה חלונות לבבך מהחמה היוקדת.

ושוב אני שוקקת- חלומות כתלם הנפקח לאורכו

ומוכן לקלוט את טיפות המטר,

ומתת- נפשי פרושה רחב רחב

כמו שדות- הכותנה הצחורים

המחכים לידך הקוטפת.

ושפתי המרפרפות על דפי מילותי

 ישאפו רוח המדבר האחרת ,

מחפשות סוככי- האשל ,

שיערוג ויצל באהבתו המתמרת.