ובכן חברים, לאור הצלחת הטור בשבוע שעבר, החלטתי להגדיל את ההיקף ולהפוך את הטור הצנוע ל.......מגזין.
מה אני אגיד, כיף לכתוב טור, אבל הרבה יותר מרגש לכתוב מגזין. במגזין זה כבר עולם אחר, אם בטור היית עוד סתם אחד,אם בטור היית כולה איזה שלוך מהגוורדיה של עירית לינור או לא עלינו שיר זיו, הרי ש, במגזין אתה כבר מישהו אמיתי,אתה כבר רשאי להיכנס לאולימפוס, ולא סתם לאולימפוס, לVIP של האולימפוס, איפה שנמצאים המובחרים באמת,
ראש המטה, גורי דה להב, שמואל הנגיד (כתב הכלכלה ואיש הראיונות המיוחד של המגזין), גדי מליניאק אפסנאי עבר בכיר בהפועל אילת, וגם בוקי בן יגלי חבר היכל התהילה של "מלחמה" שני קלפים שנמצא בג'ורג'יה תחתית שבארה"ב.
כל התותחים האלה ועוד יתארחו במגזין של מנשה קלפטון. כל אלה יכתבו טורים, ישמיצו, יפלפלו, יקנחו וישלמו. כן יערוך שמואל הנגיד ראיון חושפני עם ראש המטה, שבעצמו ראיין פעם בראיון חג מיוחד אישיות בכירה בשירות הבטחון הפדרלי של ישראל. אז חברים, אני מבקש, חיגרו חגורות, הציתו אש, ילדים חביבים, ילדים נחמדים, מאחורי המסך, מאחורי המסך, כי את המגזין של מנשה קלפטון אתם אוהבים כל כך.
במגזין הפעם, בנוסף לראיון הפנטסטי של הנגיד, ישא דברים גורי דה להב, מומחה לספורט בעל שם עולמי.
ראש וראשון, גורי דה להב.
גורי דה להב מביא לכם את הספורט
השבוע נסעתי לי לפתח תקווה לבדוק אם המצב שם כל כך גרוע כמו שמספרים.
אז נכון קשה היה להיכנס מז'בוטינסקי כי בדיוק זו היתה השעה שמותר ללכת רק לכיוון מערב, ונכון ש, כששאלתי למה כל האתיופים הולכים עם חולצות לבנות הסתכלו עליי במבט עקום, אבל בסך הכל פתח תקווה זו עיר נאורה ומודרנית והם אוהבים את כל בני האדם.
אז אתיופים ורוסים הם לא בדיוק כוס התה של ילידי פתח תקווה, אבל כדורגל בהחלט כן, ועל זה אני רוצה לדבר איתכם היום.
שש אליפויות, וארבעה גביעי מדינה, זה השלל של קבוצות הכדורגל של העיר פתח תקווה במהלך השנים בליגת הכדורגל הבכירה. האליפויות והגביעים הושגו ברובם בשנות החמישים והשישים. בשנות התשעים לעומת זאת, לא זכו הקבוצות מפתח תקוה ליותר מדי הישגים יוצאי דופן, אבל היו לרוב בצמרת, וקבוצת הפועל אף הוציאה מתוכה שני מאמנים ששלטו בליגת העל בשנות התשעים, אברהם גרנט וגיורא שפיגל. אפשר להגיד על גרנט מה שרוצים, אבל כדורגל הוא יודע, גיא לוזון זה כבר סיפור אחר.
נראה שגיא לוזון לא באמת ברמה הנדרשת בשביל ליגת כדורגל בכירה, זה נשמע בנאלי, זה נשמע נבוב, אבל זה הדבר היחיד שאפשר להגיד על התופעה המגעילה הזו. הרי כולם יודעים למה גיא לוזון נמצא העונה בבני יהודה ולא בליגת נערים א' דרום, הרי ברור לעיני כל למה חזי מגן רצה לעזוב בשבוע שעבר את בני יהודה. מדוע מאמן שבעונה הקודמת עשה את כל הטעויות האפשריות מקבל עוד קבוצה ללמוד בה לאמן כדורגל, מאיפה החוצפה?, הרי לבני יהודה יש צמד מאמנים ששחקנים מוכנים ללקק את הדשא בשבילם, אז מה היה כל כך דחוף לקבוצה למנות דווקא את לוזון?. שום דבר לא היה דחוף, מישהו דחף.
מישהו יודע איך מגיעים לאיצטדיון רמת גן?, איך?, מתקשרים לאבי לוזון?, אה, אוקיי.
וזה היה הטור הראשון אי פעם של גורי דה להב.
כן כן כפיים ליעבץ, אתם מסכימים איתי שזה היה טור ענק (כולם ביחד: כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן).
תודה רבה לגורי על הטור המרגש, ועכשיו נעבור במחיאות כפיים סוערות לעוד ראיון שבועי עם איש הראיונות הגדול ראש המטה. הפעם יקבל את שרביט המראיין, מומחה הכלכלה שלנו, שמואל הנגיד (הוא הרי נגיד לא?). הנגיד יעמת את הראש עם פרשיות שונות בחיי המדינה שבהן לקח חלק במסגרת שירותו בגופי המודיעין הפדרליים השונים של מדינת ישראל.
"שמואל הנגיד, המיקרופון פתוח, בבקשה".
ראש המטה, יש היום הרבה עננים בשמיים.
הקסם של העננים, הוא בלובן המקרי.
ראש המטה, מיד נגיע לרזומה העשיר שלך בשירות המדינה. אבל עוד לפני, זכורה לכולם פרשת נפילתו של אהוד ברק
בבחירות 2001. רבים מאשימים אותך בכשלון.
שמואל, הדברים הללו הם כמובן שטויות במיץ לימונים. אתה מבין אותי? הם אפילו לא מספיק מכובדים בשביל להיכנס כרכיב במיץ עגבניות. נכון, שימשתי בזמנו כראש מטה השטח של אהוד ברק. ונכון, הקמפיין אז היה פתאטי. אבל רבותיי, אני גם זה שאחראי לניצחונו הגדול של בגין ב-77. פעילותי החשאית שם הביאה קולות רבים ומכריעים למנחם.
איזה פעולות?
אילו הם כמובן דברים שהשתיקה יפה להם.
סודות מדינה?
ואף יותר מזה.
ראש המטה, כמעט והצלחת להסיט אותי מקו השאלות המקורי, ובכל זאת, כישוריי העיתונאיים עומדים למבחן ומנצחים בכל פעם מחדש. האשימו אותך לאחר מלחמת יום כיפור שמנעת מגולדה מידע יקר ערך, שהיה יכול להוביל למלחמה אחרת לחלוטין ממה שהיתה. אישיות בטחונית בכירה אף ציינה בזמנו ש: "אם ראש המטה היה חושף בפני גולדה את המידע שלו, היה מתרחש פה אחד הניצחונות הגדולים ביותר בתולדות המדינה – ששת הימים 2".
נגידי שלי, אני מבין שהפכת להיות לי מו"ל של סרטים. ששת הימים 2, עלילות דם. מה זה?. תיכף גם תתחיל להציג לי פה סולמות בחינוכית. ברור שהדברים שאמרת הרגע, מקורם בבדיה. אותה אישיות בכירה – שאגב אני יודע במי מדובר – בודה מליבה דברים שאינם נאחזים בשום פרט מציאותי קיים, וכל זה רק ספיח להתנהלות מגמתית רבת שנים כנגדי, מצד אותה אישיות. הדברים הם על רקע אישי. יש פה נסיון לפגוע בקריירה הענפה שלי במסדרונות הארגונים החשאיים שמטעמם אני פועל.
ראש המטה, אני רוצה כהמשך ישיר לפרשיית גולדה, להעביר אותך לפרשייה נוספת, שעליה דווקא יש הוכחות מוצקות
בנוגע למעורבותך בה. פליטת הפה המפורסמת שלך בשנת 66.
אוקיי
כמה שנים אחרי משפט אייכמן, אתה טענת בראיון לידיעות אחרונות ש: "אייכמן היה חובבן, אני את המשלוחים הייתי עושה אחרת לחלוטין, וכמובן בצורה יעילה הרבה יותר".
ראש המטה, יש משהו שאתה רוצה לספר לנו?
הנגיד, לצערי אתה נופל פה במלכודת שניסה כבר אז, דוד בן גוריון, להטמין לעיתונות. הדברים הוצאו מהקשרם, ומכוונתם המקורית מלכתחילה, הכל היה פה על רקע אישי. בן גוריון ראה בי איום ממשי על ההגמוניה הפוליטית שלו במפא"י, ולכן ניסה לעשות בי מעשה קסטנר. עליי לציין שבקרוב אתחיל לעמול על כתיבת ספר חדש, ספר שיחשוף את כל עוולות ההנהגה המדינית בראשות בן גוריון,לאחר קום המדינה.
ראש המטה, לסיום, שמועות עקשניות טוענות שגם במבצע אנטבה היתה לך דריסת רגל זו או אחרת.
תראה, התפקיד שלי בכל המבצעים הגדולים, היה להודיע לאלמנות בצורה מקורית על מות יקיריהן.
ובמבצע אנטבה..............
במבצע אנטבה הודעתי לברוריה שיוני מת.
ו...........
זה היה מאד פשוט, פשוט התקשרתי ואמרתי לה: "הלו ברוריה? שומעת.... יוני מת" , זה נראה לי הכי מקורי.
הודעת גם לדליה יאירי.
נכון, גם לה.
ראש המטה תודה רבה לך
על לא דבר.
לא, ראש המטה, הראיונות אצלי נגמרים ב: "תודה רבה לך" וזהו, אין תגובה.
אוקיי, סליחה.
ראש המטה תודה רבה לך.
זהו, תם ונשלם. המסך יורד, אבל רק לשבוע. כי בשבוע הבא, ראיונות חדשים, טורים מקוריים, וכמובן, האחד והיחיד
מנשה קלפטון.
בקרוב!!!!!!!!!!
ספר חדש של ראש המטה.
הוא כתב את "הביוגרפיה הלא רשמית של גלילה רון פדר"
הספר שהיה לרב מכר
הוא כתב את "מסמרים ונוצות - תנו למיכה את הכבוד"
הוא כתב גם את "מה קרה בשעת השין"
ועכשיו הוא יוצא בפרוייקט הדגל של הקריירה הספרותית שלו -
"ימי צקלג - ספר ההמשך"
והפעם, שבעת המופלאים חוזרים לתל אביב אחרי הקרב המופלא ההוא
הם מגיעים לקפה בוסטון שנמצא בתחנה המרכזית החדשה.
שם בין כפית סוכר לממתיק מלאכותי מתרחשת
לפתע תקרית ירי שמשנה את חייהם לעד (אחד מהם מת, אז את חייו היא בטח משנה לעד).
"ימי צקלג -ספר ההמשך"
בקרוב בחנויות
בכריכה קשה ורחבה
רק ב-90 ש"ח
ורק לאניני ספרות אמיתיים
"ימי צקלג - ספר ההמשך"
