שירים

אהבת פ-תאים

בתום שבע שנים
תמימות תַּמוֹת
העמימות
אפשר להספיד
ללא עֵד יחיד
ולהגיד ולהעיד
בכריתות
הקֶשֶׁר

הייתה

העיקר
והפֵּשֶׁר

אהבה רָעָה
לקרוא בִּשְׁמָה
לכָמֵת זמן
לשניות
לכָנֵס אותן לשעות
לאָגֵד
בחודשים
לטמון
בשנים
לבָרֵךְ על הבלויים
והישָׁנים

אהבת פ-תאים

שם התָּאִים
איבדו דעתם
במו ידיעתם
כנוגדנים מרחיקים
לבבות מושתלים

גם שבלענו
סמים משככים
והבטן כאבה
והקִיא גָאָה
היו התופעות
לוואי לתָּא חי
להפרעות
בלתי מזוּהוֹת
מִשָׁעות
ושנים
והרְגֵלִים משונים

החלומות הבודדים
כוסוּ בְּחוֹלוֹת
נודדים
והגשם יָרַד זלעפות
להגים זועפים
על הַוְלָדוֹת והפגים
וברק העיניים
סופות וברקים
חללים רֵיקים

בתום הימים
בראשִׁי קולךְ
שָׁכַךְ ונשכח
ונדחָה ונדחָק
למֶרְחָק

הרוחות
פעמו
בענבלים
הרטיטו קולות
בלויים
והֶעָלים
נשרו
ללא קולות
עמדו בינינו
החולות
ורוח מפיחה
עֲנות חלוּשה
וכללים מֵעוֹנוֹת
השנה
בלחש בחישה
אישה מחישה
זמנה המתפוגג
מהתאים האפורים
פירורי פירורים

הד רעם עננים
אחרון
התגולל
הפעם נָעַם
על השנים
משב קריר
הֵשִׁיב
הִרְעִיד הֵעִיר
בצללים
בכללים
גם הצמחים הרכים
היו מונחים
בַּשָׁדות
תוהים
על כפות הרגליים
הרומסות וחומסות
הרְגֵלִים

והלכנו
בשורש
בגבעולים
והיו הדברים
ברורים
צרוּרִים
מתכלים
מִתְבָּלִים

ללא כְּלָלים

גב אֶל גב
והרוח נָשַׁב

על הַפָּנִים

על כל פָּנִים
היה שָׁם
אפשר לראות
חגב יחיד מכרְסֵם
כְּאוֹת מוֹפֵת
בְּעלוות הֶעלים הרכים
בטרם יָרַד לגבעולים

גם הסם לא חָסַם
דחיית האיברים
כַּרָה וְקָרָא
עֵת לחפור בורות
לַכְּתרים המונחים
על ראשי שְׁקרים
והדברים נותרו
ככלות הכל
הֵד קול
ולא עוֹד

אהבת פ-תאים

שְׁאֵרִיוֹת תאים
מֵעוֹר
שֶׁשִׁסָה הזמן
בָּאוֹר
בְּתֹּם כִּסָה
בקֹר החול

ונלך
היכול ימחול
.

תגובות