שם / רונן

שם / רונן

שם יש מבט

שרואה ואינו יודע

שם יש תקוה

מחופשת ובוכה

התלמים של חיי

מסתדרים הם בשורות

מאחורי

ממשיך לצעוד

ולחרוץ ברגלי

זיכרונות בטלים

שם, ואולי

השמש תשמח לזרוח

שם עד מתי

ידום לו צליל אשם

מנביט ילדים

מתוך הצל

כמו פטריות של קשת

שואב שמחות

מתוך באר של צער

והיא כמעט כבר חרבה

שם זה תמיד

עוד אפשרות לגעת

שם הטעות

כמו מעולם לא קרתה

לשם אנחנו הולכים

בשיירות של נמלים

בקו מתעקל של הזמן הישיש

אי שם

אולי נשוב להרגיש

© כל הזכויות שמורות לרונן