כנפיים שבורות

עפתי גבוה , אך לא יותר מידי,

משום שאסרו עליי להתקרב לשמש.

שם למעלה, על אחד העננים,

המתינו בסבלנות קבוצת עורבים.

חיכו לרגע שבו אני אסובב את גבי,

זה קרה ברגע שבו עצרתי לנוח,

בלי לחשוב פעמיים , הם תקפו.

בנס נמלטתי מהמקום המסוכן,

ומאותו היום לא שבתי לשם.

באותו האירוע , כנפי נשברו.

הפכתי להיות אדם רגיל, כמו כולם.

את חיי הטובים שהיו לי לפני,

לא יהיה אפשרי להחזיר לעולם.

לפעמים אני מסתכלת לשמיים בעצב,

מקללת את העורבים הרעים.

אך לפחות מדבר אחד אני שמחה –

שהצלחתי להגיע למעלה , להגיע לבד !