יצירות אחרונות
קְצִיר חַיֶּיהָ (1 תגובות)
אביה /שירים -05/02/2025 11:21
פעימות (0 תגובות)
סמדר אביעז שלו /שירים -05/02/2025 11:08
כמתוכנן משתחררים (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -05/02/2025 07:14
טריגונומטריה. מוקדש לשמוליק,בר הסמכא המתמטי שבתוכנו (8 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -05/02/2025 07:08
לְהָזִיז הָרִים🌹🌹🌹 (14 תגובות)
שמואל כהן /שירים -04/02/2025 20:35
נפרדו דרכינו (16 תגובות)
חננאל (שם עט) /שירים -04/02/2025 18:01
פָּתַחְתִּי אֶת הַשַּׁעַר / 2 / (9 תגובות)
רבקה ירון /שירים -04/02/2025 14:35
סיפורים
נקודת מוצאנקודת מוצא ******** נפגשנו באכסניה יד ליד אחד מצפון ואחת מדרום אחד ממערב ואחת ממזרח. לבשנו את בגדי הים וירדנו לחוף אכזיב לטבילת בוקר בים שגליו נבלעים ברכות, חוף חלק ללא טביעות האתמול. יום חדש זורח בנו מבין ההרים, כשאנחנו נעים עם הגלים, הרוח הנושבת ניכרת באדוות קלות על פני המים. בוקר טוב! חזרנו לאכסניה לארוחת הבוקר והתארגנות לטיול,מצוידים בתרמילים עם דברים נחוצים ומים ללא מסלול מתוכנן, נכנסנו למכונית ופנינו דרומה,נסענו לאורך החוף כשמדי -פעם עוצרים לטבילה בים הרגוע החום הולך וגובר, הנאתנו רבה. המשכנו לנסוע עד שער הגיא, מבט להרים הגבוהים, רק לרגע קט מחדיר שאלה במבטים. ללא מפה, התחלנו לטפס בשבילים הנפתלים העוטפים את ההרים כספיראלה. את קולות הכבישים מחליפים קולות של יונים הומות, צירצורים, שחרורים ודרורים כקולות רקע למקהלת החורש. מתנהלים לאט, עוצרים ליד כל פרח, מתבוננים בתנועת החרגולים ונזהרים מדבורים, עקרבים ונחשים, מתפעלים מפרפרים הסובבים אותנו כמלאכים. הלב מתרחב עם כל צעד, ההרים הגבוהים לא מאימים כי אנחנו עכשיו. קו האופק מרחיב את המבט ריחות מרווה ויסמין מושכים אותנו אל מערת הנטיפים שבקרבת בית-שמש בשמחה אנחנו נכנסים פנימה לצנן עצמנו מלהט השמש, מוקסמים מפיסולי וציורי האדמה, מתרשמים במיוחד מנטיפים וזקיפים קרובים נוגעים לא נוגעים,
נסערים, יד ביד חוזרים לנקודת המוצא... תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |