פוסטים

בקשר לתאונות פגע וברח

ככה זה קורה תמיד,כמדומני תמיד אותו מצב לא כ"כ נעים,רואה אותם הולכים ברחוב באישון לילה לא מודעים לסכנה העורבת להם שם ממש מעבר לפינה.
מידי פעם אורות מהבהבים,הם מאירים את הרחוב השומם הזה,שאי אפשר לראות
ולא פרור אחד של תקווה או של אור.
וזה לא רגעים טובים שחלפו מול עיני,והלוואי והיתה בי היכולת לשכוח את הרגעים הללו
אני יודעת, תמיד שומעים סיפורים שם ומכאן,אבל לראות זאת מול העינים זה כבר חדש קר ומנוכר.
וכאב שנישפך והולך הלאה ליעד הבא
המילים נעתקות מיפי שזה קורה,לא יכולה להרגיש את החלחלה הזאת שעוברת גופי,כל תא ותא בגוף שלי ניכנע לצמרמורת הזו,שרואה או ששומעת.
אנשים חסרי ישע שלא מסוגלים לחוש בסכנה שמרחפת מעליהם, זה מבחיל לראות,לגעת,להיות נוכח לכיתמי הדם האלו שעל שפת המידרכה
בלתי ניתן לעיקול כל הדבר הזה שלא יודעים איך בכלל לצאת מזה,זה מין מבוי סתום, ולא שלא אמרנו לכם אמרנו,אבל איך אפשר להיות מוכנים לדבר מבחיל ומנוכר שכזה
כניראה זה נהיה ממש מין הרגל שלא דהה ורק גבר עם הזמן
מי שקורה או רואה במו עיניו לא יכול לשאת את הזוועה הזו, ימים כלילות המירדף הזה נימשך ולא ברור מי עושה ולמה
כניראה האנשים שהולכים ברחוב המקביל,יכולו להרגיש ויכולו לצפות,אבל כמדומני זה פשוט אבוד,רק צריך להיזהר והלוואי  ולא נהיה נוחכים לעוד מאורות כאלו אבודים וחסרים.

תגובות