"אלוהים מצוי בפרטים הקטנים. אלוהי האינסוף." שושן צחור

"אלוהים מצוי בפרטים הקטנים. אלוהי האינסוף."

 

אין סוף הפתעות אלוהיות, פרי כתיבתך הנהדרת והאדירה.

הפתעות, עתים מצמררות באמת הקיומית של כולנו, עתים סוחטות רעד של עוצמה.

 

2 דמויות ראשיות, המוצגות בעיניי כגיבורות. גיבורות אשר יודעות לסחוף הזדהות איתן לכל אורך הסיפור. אחת שותקת. אחת שלא יודעת לשתוק.

את זו ששותקת, את מספרת (במקומה), ונדמה לאורך הקריאה, שאני שומע את קולה הדומם משתף אותי בסיפורה ולא דרך המספרת. וזו שאינה יודעת שתוק, מובילה אותי דומם, משתהה מעוצמתה, (חרף ניסיונה לעתים להמעיט בכוחותיה, בנקודות שבירה קטנות, אך חשובות לסיפור), גורפת אותי להזדהות מרתקת עם קורותיה, שכולן משדרות אמת רצופה.

 

הניגודים בספור... בית האבות מול גן הילדים.

הדוד שגילה את מימי, היחיד שהצליח לגרום לה לחייך, הוא האחד שבגד בה קשות.

התנהגות האמא, שרה... (צרה) לעומת האבא, איציק, (יצחק)...

גם ביום קבלת התואר האמא משתרכת מאחור וזרועה של מימי מכונסת בזרועו של איציק... כך הן גם תחושותיה אליהם. הג'ינגי'ת.. פני מלאך שלי... לעומת: הילדה שלך...! שמטיחה שרה באיציק...

 

הסודות לאורך הספור, המתגלים בסופו של דבר, דרך נקודות המפגש א' ו-ב'... מימי ורינה... דרך הפרופסור ובנו בנימין, אשר נקשר אל שירי של רינה...

נקודות המפגש האלה, מחדדות את האינסופיות של 2 הדמויות האלה, אשר גרמו לי... או יותר נכון, את בכתיבתך האמינה והמיוחדת, גרמת לי להתאהב בהן.

 

את הבאת את כל הפרטים הקטנים, בהם אלוהים נמצא...

באינסוף...

בכתיבתך....

 

ועוד פרט חשוב ביותר

כאשר קניתי את הספר בסטימצקי, היה מבצע של ספר נוסף ב- 19.90 שח. קניתי עוד ספר ואני חייב לציין שלא הצלחתי להתחיל לקרוא בו ולא להתרכז כי מימי ורינה ממלאות לי את הדמיון והן לא מוכנות לפנות את מקומן לגיבורים חדשים!

 

בידידות ובהערכה עמוקה,

יקיר