עזה התחושה

עזה התחושה/משה טרופה

אני נפעם, אני נרגש, אני יודע
הרחק מכאן נישאים הרים גבוהים,
נושמת ארץ אדירה.

אולי ממנה באתי, מלשד אדמתה,
תושביה מצפים לי בסבלנות אין קץ.

התחושה כה עזה,
כה עזה התחושה.
שונה, משונה.

אני רואה שיירת גמלים עוברת,
שממה צהובה,
שמש קופחת
ודרך רבה.

התחושה כה עזה.
זרה, מוזרה.

החלום הוא זה, חיזיון תעתועים.
איני יודע,
אך קול מהדהד בי:
ליטול מקל נדודיי,
להטיל צרור חיי על כתפיי,
ולנוע.

והדרך ממתינה לי:

מפותלת, ארוכה,
נעלָמֵה.

כל הזכויות שמורות למשה טרופה ©