האושר

בַּשיר אין תחכום ובינה נשגבה,
רמיזה נעלמת או מילה שגבהה,
אין לגלוג, יוהרה, רוע לב ורשעוּת,
לא כיעור, לא שטנה, לא זדון, לא שְפלוּת.

יש רק רוך, ופשטות, ומילות אהבה,
חיוך וחמלה שלטוב מתאווה,
ותפילה שנישאת בו לעת חדשה
שכרוכים בה יחדיו רצון עז וכמיהה.

שתגיע עָדֵינוּ תקופה נפלאה,
הקנאה תיכלם לה בקרן פינה,
יעלו מתוכנו מידות טוהר וזֶכוּת,
נפשנו תמלא בעדנה ורכוּת.
טוב הלב יֶעָשֵה למורגל ונפוץ
ושירה חדשה מחזנו תפרוץ.

והאושר ההוא הנסתר ההזוי,
הבלתי נתפש והבלתי חזוי,
שנראה מרוחק ואינו אפשרי
יבקרנו או אז רענן וטרי.

לו לרגע יבוא ויותיר מטובו,
נקווה, נאמין, נצפה לשובו;
נתבשם מריחו ונספוג טעמו,
נייחל לשלווה יבאנה עימו.
ונדע בבטחה כי האושר קיים,
לגופנו חלחל, בלבבנו נרקם.

כל הזכויות שמורות למשה טרופה ©