צביעות שלך

קַצְתי בצביעוּת שלָך,
בֵדמוּת שחוקו שֶל תָן,
ב"בוקר טוב" המעוּשֶה
ב"מה שלומךָ דותָן".

מאסתי בריחוק שלָך,
אומרֵך כי "לא חשוּב",
ב"יום נעים" המתנשא,
בהגידךְ "כל טוּב".

שנאתי את היום

שבו מבלי להיפרד,
עזבתי כגנב נמלט

הָשְכֵּם באין כל עֶד.

בושְתי על שעה

שבה בשחר של שבת,
ללא הרהור נוסף

נטשתי בלי הָגְנב מבט.

תיעבתי הדקה שבה

נדרתי לא לשוּב.
שָטַמְתי את הרגע בו

נמוג אדם אהוּב.

עת מזוודה ארזתי,

בתוכה בלב דוֹאב,
שלושה ספרים ושתי תמונות
עלבון אחד צורֵב.

כל הזכויות שמורות למשה טרופה ©