מסרתי נשמתי

הנה אני מציץ מגובה
תריסיי פותח למרחקים
ידיי מושיט קדימה
לאחוז את האוויר הרך
בעולם שהוא אשליית פתאים
הנחתי את חיי ערפלים
נשמתי נעתקה לפתע
הלמות לבי שבקו חיים
מה יהיה עליי מחר לא אדע
בינתיים אביע משאלה

סרט חיי עובר ברגע
מחוזות ילדות נמל הבית
שנות השישים שבעים שמונים
איינשטיין פיק בנזין
הכול חולף מול פניי בשנייה
חסד נעוריי אשמור תמיד
לאלו שליוו את חיי

ממרום שבתי אני רואה
את כל הסובבים אותי
מעסים את לבי ומנשימים
מנפחים ומתנפחים
נשמתי רוחפת מעל
אני שומע הכול
הם מאיצים בי
אני לאט לאט יורד למטה
ועוד למטה ועוד עוד
עד שנשמתי חוזרת לגופי

מסרתי נשמתי לדקה
זכיתי לראות את האור המופלא
את שביל האלוקים
הנה חש אני
כזית טוהר ענווה בלבי
היה לי טוב ומוזר להיות
בים של מרגוע ושלווה
לפחות עכשיו אני יודע
שאין זו אשליה

© כל הזכויות שמורות לאלי  משעלי