נופלים

על תקליטור שרוט ישן

מעל שידה בלי רגל

מתנוססת לה תמונה

של קיסר רומא

הוא היה פעם גדול ועכשיו

הוא מדבר עם נמלים

בחדרון סגור מבד

משכתב את ההיסטוריה

ונופל

גדודי החשיכה

בחסות צבא השלכת

מיהרו למוסס את דמותך

בשלהי מוחי

ורק כתמי צעדים חומים על הרצפה

ולב חרוט היטב על המדף

מזכיר לי את הזמן

לפני ששתקת

כשהיה מה להגיד

ואמרת

אלפי דמעות ישנות

כבר לא יומתקו מעצמן

אולי רק יציפו את אחד הביבים

עד הנהר הקרוב

ואולי הנהר יתפוס את כל החרא הזה

ויזרים אותו לים

והתפשטת. והלכת.

ונפלת.