נשמת אפם (בעקבות ביקור במוסד סיעודי)

נִשְׁמַת אַפָּם/מֹשֶׁה טְרוֹפֶּה

(אַחַר בִּקּוּר בְּמוֹסָד סִעוּדִי)

אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יָשִׁיר עַל קְנֵי הַגֹּמֶא
הַנְּטוּעִים בִּגְדוֹת נָהָר.
לְאִטָּם מַצְהִיבִים,
גֵּאִים בִּשְׁתִיקָתָם.

אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יָשִׁיר עַל הַקָּנִים הַחֲלוּלִים
שֶׁלְּמוּדֵי שָׁרָב וְקֹר הֵם,
לִצְחִיחוּת אַף לְמָטָר יַסְכִּינוּ
נֶאֱחָזִים בִּבְדָל חַיִּים.

מַשַּׁב הָרוּחַ מַרְעִיד לְעֻמָּתָם
אַדְווֹת שֶׁל חֶסֶד,
מְלַחֵךְ אֶת יֹבֶשׁ סִדְקֵיהֶם
מֵשִׁיב נַפְשָׁם.

אֵין אִישׁ שֶׁיְּסַפֵּר עַל הַקָּנִים הַנִּשְׁבָּרִים,
אוֹ יְתָאֵר עֲלִיבוּתָם.

וְהֵם בְּשֶׁלָּהֶם.
שׁוֹתְקִים.