תעתועים

תַּעְתּוּעִים/מֹשֶׁה טְרוֹפֶּה

הִכָּנְסוּ נָא רֵעַי,
חוּשׁוּ אַחִים.
הַלַּיִל עוֹטָה מַחְלָצוֹת,
עָטוּף בְּתוּגַת מַחְשַׁכִּים.

צְלִיל קְלָרִינֵט מְיֻסָּר
מְיַלֵּל כִּזְאֵב עֲרָבוֹת;
בְּצַוְתָּא כּוֹרְעִים לֵית בּוּשָׁה,
עֵינֵנוּ נִקְווֹת בִּדְמָעוֹת.

מְמַלְּאִים כּוֹסוֹתֵינוּ שֵׁכָר,
לוֹגְמִים עַד עִרְפּוּל הַכָּרָה,
רִגְעֵי שִׁכְחָה מְתוּקִים
אוֹפְפִים אֶת תְּחוּשַׁת הַזָּרָא.

עוֹד קְצָת וְתִמּוֹג הָעַצֶּבֶת,
תַּחֲמֹק מִן הַגּוּף בִּלְחִישָׁה.
עֵת נִמְלַא רֵיקָנוּת מְבֹרֶכֶת,
נִפָּרֵד אָז רעַי בִּשְׁתִיקָה.

מָחָר יוֹם חָדָשׁ יִפְקְדֶנּוּ,
וְאֵין הַיּוֹדֵעַ טִיבוֹ,
וּמֻכְרָח חֲבֵרַי לְקָווֹת,
שֶׁיִּשָּׂא הַשַּׁלְוָה בְּתוֹכוֹ.

© כל הזכויות שמורות למשה טרופה