סיפורים

עטפתי אותך

עטפתי אותך,

באהבה ורכות,

פתחתי לך דלת,

אל נבכי לבבי.

 

הרוויתי אותך,

והאכלתי אותך,

במילות אהבה,

שהתעופפו מפי.

 

אך כבלתי עצמי,

למסירות שאין כמוה,

לאהבה ללא גבולות,

עד הסוף המר.

ונפשי הבודדה,

שאך מצאה לה רע,

נאלצה לזעוק אל גופי,

ולבקש לחופשי.

 

בניתי חומה,

מסביב לנפשי,

וכשפוררת גם אותה,

הנזק נגלה:

 

המסת את ליבי,

ואני חב לך חיי

אז חתני אותי נא

אשתי לעד יוליה.

תגובות