פרק 2

אף פעם לא האמנתי בזה! בכלל הייתי ילד -גבר כזה מיוחד. קצת יהיר להגיד את זה על עצמך ואחדים מכם,הקוראים,יוכלו להגיד שגם די מתנשא,אבל לחלום על שלום עולמי בגיל 20 ולהאמין שאתה בורג מרכזי במערכת,ושעם קצת חיזוק המערכת יכולה להיות טובה נפלאה אוטופית וחלומית-זה סוג של נחמדות יתר לפי מה שכולם אמרו.
כל מי שהכיר אותי טוב מספיק בתור חבר היה מגדיר אותי כ"מסומם תמידי" או "הסטלן של החברה".בכל מסיבה שהיתי זוכהלהיות בה(בכל זאת כשחוזרים פעם ב3 שבועות לא בדיוק יוצא לך ללכת להרבה מסיבות),אנשים שלא הכירו שאלו במקרה הטוב האם אני שיכור ובמקרה הרע היו קוראים לעשות לי בדיקת סמים(מה שלא באמת קרה אבל לא היה רחוק מזה).
היתי אדם ישיר-אהבתי להגיד את האמת בפרצוף והתחברתי לאנשים חכמים-בכל זטת,הגבול בין גאונות ושיגעון הוא דק ובעיני רבים היתי אחד המשוגעים.
בגלל זה כנראה היא מצאה חן בעיניי מהרגע הראשון-היתה בה מין שלווה פנימית קשה-מין פיצול אישיות עמוק שמבחינים בו רק כשמתבונניםבמישהו הרבה זמן.שעה אחת היא יכלה להיות רגועה יותר מכל אדם אחר בעולם ולאחר דקה היא יכלה ללהיכנס למעין טירוף חייתי מפחיד,שהדליק אותי כל פעם מחדש.
היא גם לא הרבתה לדבר-תמיד הייתה שותקת ומחייכת,מחייכת ושותקת,מעין דיסקרטיה מוזרה שגורמת לך לחשוב"על מה לעזעזל עובר לילדה הזאת בראש"אם אפשר לקרוא לה ילדה.ביום השני בסוללה ראיתי אותו-ואז הבנתי,שמערכת יחסים מסובכת שבה משתתפים אני והיא,כשהוא איתה,הולכת להיות אחת המעניינות והיותר חוותיות שלי עד עכשיו וכך החלה ההרפתקאה.